קור
לערך העוסק בקוֹר טמפרטורה; ראו כתיב חסר קֹר.
קוּר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קור |
הגייה* | kur |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־ו־ר |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ קוּרִים, קוּרֵי־ |
- חוט דק מאוד שמפריש העכביש עפ"ר כדי ליצור רשת לציד חרקים, או חוט מחוטי המשי שחרקים מסוימים אורגים כדי להסתתר בתוכם.
- ”חדר של ד' אמות, קירותיו רטובים, פינותיו מכוסות קורי עכביש, ויתד בתווך לקורה – זכר למנורה;“ (אשת חבר, מאת יצחק ליבוש פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ [...] קוּרֵיהֶם לֹא יִהְיוּ לְבֶגֶד וְלֹא יִתְכַּסּוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם...“ (ישעיהו נט, פסוקים ה–ו)
- עברית חדשה (בוטניקה) איבר ראשוני בהתפתחותה של הפטריה ואשר מהווה את מבנה גופה.
- בהשאלה: דבר רופף בלתי יציב.
- ”היה זה משא כביר ונוקב. במחי-יד אחד נהרס בניין שלם, כאילו היה ארוג קורי-עכביש.“ (אורות שכבו, מאת משה שרת, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה
ראו גם
עריכהקוֹר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קור |
הגייה* | kor |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ש־ר־ש |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ קוֹרִים, קוֹרֵי־ |
- החלק הפנימי והרך של ניצן דקלים הראוי למאכל.
- ”קור וכפניות הרי הן כעץ“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק ג, משנה ז)
- הקור והוא ראש הדקל שהוא כמו עץ לבן מברך עליו בתחלה שהכל רמב"ם הלכות ברכות פרק ח
- קור הוא ראש הדקל ונקרא "אלג'מאר" והוא עץ לבן רך נחתך מעליונו של דקל כמו הגבנה היבשה ובני אדם אוכלין אותו (פיהמ"ש לרמב"ם עוקצין פ"ג מ"ז)
גיזרון
עריכה- בארמית קוֹרָא (בבלי ברכות ל"ז).
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: Heart of palm
- ערבית: جمار
מידע נוסף
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |