משי
מֶשִׁי
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | משי |
הגייה* | meshi |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | מ־שׁ־י/ה |
דרך תצורה | משקל קֶטִי |
נטיות | מְשִׁי־ |
- מין בד יקר שמגעו רך ומראהו מבריק העשוי מסיבי פקעות.
- ”וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.“ (יחזקאל טז, פסוק י)
- "הוּא אָמַר – אִם תֵּלְכִי אַחֲרַי / לֹא קְטִיפָה תִּלְבְּשִׁי וְלֹא מֶשִׁי" (זמר שלוש התשובות, מאת נתן אלתרמן)
- קניתי חולצת משי חדשה.
- שם פרטי לנקבה.
- לזמרת ריטה יש ילדה בשם משי.
גיזרון
עריכה- המשי הנזכר בספר יחזקאל לא זוהה על ידי המתרגמים הקדמונים, בתרגום השבעים הוא מתורגם ״טְרִיכַפְּטוֹן״ (τρίχαπτον), דהיינו: ״תחרה״. בלשון חז"ל קרוי במספר שמות כמו: ”סיריקון“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף טז, עמוד ב) או ״שיראין״.
- המשי המופיע במקרא אינו האריג המיוצר מסיבי הפקעות של טוואי המשי הסיני, שכן אריג זה התחיל להופיע כארצות אגן הים התיכון רק בראשית ימי הקיסרות הרומית. את המלה משי אפשר אולי לגזור מן המצרית: תיבת ״מסי״, בהוראת: ״סוג בגד״, או מן החתית בתיבת: ״מַשִּׁיָה״ maššiya כנראה במשמע: ״צעיף״, ״רדיד״. ההשוואה למצרית ולחתית מלמדת שהכתוב מתכוון במשי לסוג של בגד ולא לסוג של אריג.[1]
- סינית מסורתית בתיבת: ״שֵׂי״ (丝), סינית פשוטה בתיבת: ״שִֹ'י״ (絲) - בהוראת: ״משי״. מקביל ליוונית עתיקה בתיבת: שִֹר (σήρ) במשמע: ״תולעת משי״, ולארמית־בבלית בתיבת: ״שֵׁירָא״, ״שֵׁירָאָה״(šērāʾ) בהוראת: ״משי״. בערבית תיבת ״מֻשִׁע״ (مُشِعّ) בהוראת: ״מקרין״. יתכן ממקור חיתי בהגיית ״מַשִּׁיָה״ maššiya בהוראת: ״צעיף״, ״רדיד״[2]. אכדית ממקור אוגריתי בהגיית ״מָשִּׁיַנֻּ״ (maššiyannu) בהוראת: ״אבנט״, ונגזרתו בהגיית: ״אַשִּׁיַנֻּ״ (aššiyannu) במובן: ״סוג בגד״.
מילים נרדפות
עריכה- ”שירא“ (בבלי, מסכת סוטה – דף מח, עמוד ב)
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: silk
- יוונית: μετάξι
- ערבית: حَرِير (הגייה: חַרִיר)
- פרסית: ابریشم
- צרפתית: soie
- רוסית: шёлк
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: משי |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משי |