מֶשִׁי

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משי
הגייה* meshi
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־שׁ־י/ה
דרך תצורה משקל קֶטִי
נטיות מְשִׁי־
 
בדי משי למכירה בשוק בסין
 
חוטי משי
  1. מין בד יקר שמגעו רך ומראהו מבריק העשוי מסיבי פקעות.
    • ”וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.“ (יחזקאל טז, פסוק י)
    • "הוּא אָמַר – אִם תֵּלְכִי אַחֲרַי / לֹא קְטִיפָה תִּלְבְּשִׁי וְלֹא מֶשִׁי" (זמר שלוש התשובות, מאת נתן אלתרמן)
    • קניתי חולצת משי חדשה.
  2. שם פרטי לנקבה.
    • לזמרת ריטה יש ילדה בשם משי.

גיזרון

עריכה
  • המשי הנזכר בספר יחזקאל לא זוהה על ידי המתרגמים הקדמונים, בתרגום השבעים הוא מתורגם ״טְרִיכַפְּטוֹן״ (τρίχαπτον‏‏‏‏), דהיינו: ״תחרה״. בלשון חז"ל קרוי במספר שמות כמו: ”סיריקון“ (בבלי, מסכת חגיגהדף טז, עמוד ב) או ״שיראין״.
  • המשי המופיע במקרא אינו האריג המיוצר מסיבי הפקעות של טוואי המשי הסיני, שכן אריג זה התחיל להופיע כארצות אגן הים התיכון רק בראשית ימי הקיסרות הרומית. את המלה משי אפשר אולי לגזור מן המצרית: תיבת ״מסי״, בהוראת: ״סוג בגד״, או מן החתית בתיבת: ״מַשִּׁיָה״ maššiya כנראה במשמע: ״צעיף״, ״רדיד״. ההשוואה למצרית ולחתית מלמדת שהכתוב מתכוון במשי לסוג של בגד ולא לסוג של אריג.[1]
  • סינית מסורתית בתיבת: ״שֵׂי״ (), סינית פשוטה בתיבת: ״שִֹ'י״ () - בהוראת: ״משי״. מקביל ליוונית עתיקה בתיבת: שִֹר (σήρ) במשמע: ״תולעת משי״, ולארמית־בבלית בתיבת: ״שֵׁירָא״, ״שֵׁירָאָה״‎(šērāʾ) ‎ בהוראת: ״משי״. בערבית תיבת ״מֻשִׁע״ (مُشِعّ) בהוראת: ״מקרין״. יתכן ממקור חיתי בהגיית ״מַשִּׁיָה״ maššiya בהוראת: ״צעיף״, ״רדיד״[2]. אכדית ממקור אוגריתי בהגיית ״מָשִּׁיַנֻּ״ (maššiyannu) בהוראת: ״אבנט״, ונגזרתו בהגיית: ״אַשִּׁיַנֻּ״ (aššiyannu) במובן: ״סוג בגד״.

מילים נרדפות

עריכה

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: משי
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משי

סמוכין

עריכה
  1. בנימין מזר,אנציקלופדיה מקראית,ה'. 1968,עמוד: 505
  2. Hittite Words in Hebrew / Chaim Rabin. Orientalia NOVA SERIES, Vol. 32, No. 2 (1963), pp. 122