לערך העוסק בקוּמִי, פועל בציווי לנקבה; ראו קם.
יש להוסיף לדף זה את הערך: ב קוֹמִי ב.

קוֹמִי א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה* komi
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל שיער מגודל.
    • ”ארבע מאות ילדים היו לו לדוד וכולם בני יפת תואר היו וכולם מסתפרים קומי ומגדלים בלורית היו וכולם יושבים בקרוניות של זהב והיו מהלכים בראשי גייסות“ (בבלי, מסכת קידושיןדף עו, עמוד ב)

גיזרון עריכה

  • מיוונית: kómē) κόμη) – שיער. לפי סברה אחת המקור בפועל koméō) κομέω) – אטפל, אטפח; אולם המילה משותפת למספר לשונות שמיות; כגון אכדית: qimmatuשיער, ובהשאלה כתר, ערבית: قِمَّة‎ (קִמָּה) – כתר.