”ראיתם פעם צפורת-כרמים שהקיצה עם אביב, שיכּוֹרה והמומה, ועפיפתה מפרח לפרח ומתקו, וקשׂקשׂי צבעיה קוסמים וזוהרים“ (שנה ראשונה, מאת שלמה צמח, בפרויקט בן יהודה)
”מסתכל בהם, תוהא ונהנה, משחק ומשתעשע כאחד, ורואה את עצמו מין צפורת-כרמים, שנתגלגלה ויצאה מחתולת-השקץ יפה בגוונים שלה.“ (בימים ההם, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
”ראה, מה יפו הפרחים בשלל צבעיהם תחת כפות רגליך, ומה נהדרה היא צפורת הכרמים, אשר גם היא הלא רק פרח מעופף היא, אשר תעוף מֵעָלה לעלה, מפרח לפרח.“ (שירת הזמיר, מאת בוקי בן יגלי, בפרויקט בן יהודה)
לשון חז"ל אך שם משמש ככינוי לחגב: ”צִפּרֶת כְּרָמִים, בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה, כָּל שֶׁהִיא, שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָהּ לִרְפוּאָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ט, משנה ז)