פַּקּוּעָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פקועה
הגייה* paku'a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש פ־ק־ע ב
דרך תצורה משקל קַטּוּלָה
נטיות ר׳ פַּקּוּעוֹת
 
פקועה דו-נבגית, אחת המינים בסוג פקועה
  1. לשון המקרא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדלועים הצומח באזורי ערבה ומדבר, שפירותיו מרים ולא אכילים, ומייצרים מזרעיו שמן. מזוהה עם אבטיח הפקועה (Citrullus Colocynthis).
    • ”וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל-הַשָּׁדֶה לְלַקֵּט אֹרֹת וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ וַיָּבֹא וַיְפַלַּח אֶל-סִיר הַנָּזִיד כִּי-לֹא יָדָעוּ.“ (מלכים ב׳ ד, פסוק לט)
    • ”וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים, בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת, בְּעִטְרָן וּבְנֵפְט.“ (משנה, מסכת שבתפרק ב, משנה ב)
    • ”מַחֲצֶלֶת הַקַּשׁ וּשְׁפוֹפֶרֶת הַקַּשׁ, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף שֶׁל פַּקוּעוֹת כַּיּוֹצֵא בָהֶן.“ (משנה, מסכת כליםפרק יז, משנה יז)
  2. (ביולוגיה) סוג של פטריית־בסיסה המשמשת למאכל (Agaricus).

גיזרון עריכה

 1. מילה יחידאית. רד"ק כתב: "ומצאנו בפירוש הגאונים: פקועות שדה - כעין אבטיחים קטנים, והם מרים ועושין מזרע שלהם שמן, הוא שאמרו רבותינו ז"ל "בשמן פקועות"; והוא הנקרא בלשון ישמעאל חנטל". לפי פירוש זה מדובר באבטיח הפקועה, ובערבית: حَنْظَل (חַנְטַ'ל), שעליו דומים לעלי הגפן ופריו דומה לאבטיח התרבותי אך הוא מר ולא אכיל. זיהוי זה מוסכם כיום.[1]
המשמעות המקורית של המילה היתה כנראה רחבה יותר, והכוונה: פרי עגול. כך מסתבר ע"פ הקבלה לסורית: ܦܲܩܘܿܥܵܐ (פַּקוּעָא) - פרי בר לא אכיל, בעיקר ממשפחת הדלועיים. יש שהקבילו גם למילה "פְּקָעִים" המופיעה גם היא בספר מלכים, שלפי חלק מהדעות הוראתה פרי/פרח עגול (ראו גם בגיזרון פקעת).
 2. בפסוק הנ"ל פירש רש"י: "בולי"ץ (boleiz) בלע"ז, סם המוות", כלומר פטריות רעילות. וכן פירשו פרשנים נוספים. על פי פרשנות זו השתרש השם "פקועות" למיני פטריות שונים. יש לציין שכיום מקובל לומר שפרשנות זו אינה נכונה בכוונת הפסוק.

תרגום עריכה

   אבטיח הפקועה
   סוג של פטריה

קישורים חיצוניים עריכה

  טקסונומיה בוויקימינים: Agaricus
  טקסונומיה בוויקימינים: Citrullus Colocynthis
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פקועות

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. י' פליקס, עולם הצומח המקראי, רמת גן 1968 עמ' 190-191. מ' רענן, מהן הפקועות?.