פצה פה
פָּצָה פִּיו
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פצה פיו |
| הגייה* | patsa piv |
| חלק דיבר | פועל |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | נ׳ פָּצְתָה פִּיהָ, ר׳ פָּצוּ פִּיהֶם |
- פתח את שפתיו על מנת לומר את דבריו.
- ”וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי, לְחֵיל הָעַמִּים, וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת, כָּל-הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי; וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף, וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף.“ (ישעיהו י, פסוק יד)
- ”פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם, כָּל-אֹיְבַיִךְ--שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ-שֵׁן, אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ; אַךְ זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינֻהוּ, מָצָאנוּ רָאִינוּ“ (איכה ב, פסוק טז)