פיק ברכים

פִּיק בִּרְכַּיִם עריכה

לשון המקרא כשהברכים רועדות וההולך נכשל בהליכתו בדר"כ כתוצאה מפחד וחלחלה.
- ”בּוּקָה וּמְבוּקָה, וּמְבֻלָּקָה; וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם, וְחַלְחָלָה בְּכָל-מָתְנַיִם, וּפְנֵי כֻלָּם, קִבְּצוּ פָארוּר.“ (נחום ב, פסוק יא)
- "עייפות בלתי מוסברת, פיק ברכיים לא מובן" (התחדשות, מאת עופרה חזה)
- "אני רואה אותו / יודעת אוטוטו־טו / יש פיק ברכיים / זה לא נעים / Nice to meet you, בוא נרקוד" (Cute Boy, מאת נונו)

מקראי, מן השורש פ-ו-ק (פק,פיק) 'התנודד, רעד, זעזע'^[1], קשור למילה פוקה 'זעזוע' ולכן 'תקלה, מכשול' כמו בפסוק ”וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל“ (שמואל א׳ כה, פסוק לא)
לא קשור אל שורש פ-ו-ק ב שמשמעו הכללי 'יצא'^[2] (ראו הפיק) ומקביל לשורש ארמי נפק שהושאל בעברית חדשה.