עָרוֹדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ערוד
הגייה* arod
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ר־ד
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות עֲרוֹדִים
 
ערודים
  1. חמור ברעברית חדשה הכוונה למין האפריקאי, שרגליו מפוספסות).
    • ”מִי-שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי; וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ.“ (איוב לט, פסוק ה)
    • ”הַסּוּס וְהַפֶּרֶד, הַפֶּרֶד וְהַחֲמוֹר, הַחֲמוֹר וְהֶעָרוֹד, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.“ (משנה, מסכת כלאיםפרק א, משנה ו)
    • הערוד היה נפוץ בעבר בצפון אפריקה ובמזרחה אך כיום ישנם רק כ־500 ערודים בעולם ומתוכם כ־130 בגני החיות תחת גרעין רבייה בשל סכנת ההכחדה החמורה.

גזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; בארמית: ערדא; באכדית: ḫarādu; בפלמירית: עֲרְדִן ˁrdyn היתה בליסטרה (שהובלה ע"י חמורים)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

סמוכיןעריכה

קשורים חצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ערוד
  טקסונומיה בוויקימינים: Equus africanus
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערוד

עָרוֹד (גם עַרְוָד[1])עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ערוד (או ערווד[1])
הגייה* arod (גם arvad)
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות עֲרוֹדִים (או עַרְוָדים[1])
  1. לשון חז"ל בעל חיים ארסי המוזכר בספרות חז"ל. ככל הנראה מין של נחש או לטאה.
    • ”הצב למינהו להביא הערוד ובן הנפילים וסלמנדרא [...] וראיתי נחש שהוא כרוך על הצב לימים יצא ערוד מביניהם “ (בבלי, מסכת חוליןדף קכז, עמוד א)
    • ”מעשה במקום אחד שהיה עַרְוָד והיה מזיק את הבריות. באו והודיעו לו לרבי חנינא בן דוסא. אמר להם: הראו לי את חורו. הראוהו את חורו. נתן עקבו על פי החור, יצא ונשכו ומת אותו ערוד. נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש. אמר להם: ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית. באותה שעה אמרו: אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא.“ (בבלי, מסכת ברכותדף לג, עמוד א)

גיזרוןעריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילים נרדפותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ערוד (חז"ל)

הערות שולייםעריכה

  הקריאה ערוֹד בחולם מקובלת בישיבות האשכנזיות ועל פיה אין הבדל בין הגיית שמה של החיה הארסית ובין הגיית שמו של הערוד, מין חמור הבר. הקריאה ערוָד על משקל עקרב נהוגה במסורת ספרד, ויש לה ביסוס בחלק מכתבי היד של התוספתא והתלמוד בהם נכתב ערווד בוי"ו כפולה, וכן בספר הלכות גדולות ובתרגומי רס"ג לאיוב ולדניאל.