חברבר

חֲבַרְבָּר

עין חתול חברבר

לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): מין נחש.
- "'צב' – זה צב; "למינהו" – לרבות מינים של צב, חברבר ובן הנפילים וסלמנדרא." (ספרא על ויקרא יא כט)
- ”אמרין עליו על רבי חנינא בן דוסא שהיה עומד ומתפלל ובא חברבר והכישו ולא הפסיק את תפילתו והלכו ומצאו אותו חברבר מת מוטל על פי חורו אמרו אי לו לאדם שנשכו חברבר ואי לו לחברבר שנשך את ר' חנינא בן דוסא“ (ירושלמי, מסכת ברכות – פרק ה, הלכה א)
- ”מֶה עָשָׂה עֲנָה הֵבִיא חֲמוֹרָה וְזִוֵּג לָהּ סוּס זָכָר יָצָאת מִמֶּנּוּ פִּרְדָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי לֹא בָרָאתִי דָּבָר שֶׁל הֶזֵּק וְאַתָּה בָּרָאתָ דָּבָר שֶׁל הֶזֵּק, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי בּוֹרֵא לְךָ דָּבָר שֶׁל הֶזֵּק, מֶה עָשָׂה, הֵבִיא חֲכִינָא וְזִוֵּג לָהּ חַרְדּוֹן וְיָצָאת מֵהֶם חֲבַרְבָּר.“ (בראשית רבה, פרשה פב, סימן טו)