עצומה

עֲצוּמָה

לשון המקרא טענה, דרישה.
- ”קָרְבוּ רִיבְכֶם, יֹאמַר יְהוָה; הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם, יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב.“ (ישעיהו מא, פסוק כא)
מסמך כתוב, חתום בידי אנשים רבים, שבו הם מבקשים מגופים או מאנשים ציבוריים או פרטיים לשנות את התנהגותם או לפעול למען מטרה מסוימת.
- תושבי השכונה הגישו עצומה לעירייה בבקשה שיוקם בית ספר בשכונה שלהם ולא בשכונה מרוחקת.
- ”ב-9 בינואר, רבבות פועלים על נשיהם וטפם בהפגנה בלתי-מזויינת, צעדו לעבר ארמון החורף בפטרבורג, בשירה על שפתים, להגיש עצומותיהם לצאר“ (חבר ארתור, מאת חבר שמואל שטיין, בפרויקט בן יהודה)

המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
אבו אל-פרג' הארון בתפסירו מן ימי הביניים מתרגם את תיבת 'עצומה' מספ' ישעיהו - 'עַטִ'ימַאתֻכֻּם' — גדולותיכם, או 'טיעוניכם החזקים' ^[1].

ערך בוויקיפדיה: עצומה

השורש ע־צ־ם הוא שורש מגזרת השלמים. עניינו כפועל רב חזק וסגירה-הידוק וגם שמות המורים על גוף דבר.

↑ נאסר בסל; "מהשוואת העברית־המקראית לערבית בחיבור 'תַפְסִיר אלאלְפאט' לאבּו אלפַרַג' הארון"