עפל

לערך העוסק בעפל תחליף מקראי לטחרים; ראו עפלים.

עֹפֶל

מקום או מבנה הגבוה מסביבתו.
- "מה נמוכים הם הגמדים, בעלי עינים טרוטות, הזוחלים סביב לשדרת־האבנים התחתונה של מגדל עופל, ורושמים את קומתו, אשר לעב תגיע" (הרב קוק, הקדמה לשיר השירים)
- "וְאַתָּה מִגְדַּל עֵדֶר עֹפֶל בַּת צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵּאתֶה" (מיכה ד, ח)
לשון המקרא חלקה הגבוה של העיר, לרוב מבוצרת ובה מבני השלטון, הדת ומחסנים.
- בירושלים, העופל הוא לגבעה ארוכה וצרה, מעבר לקצה הדרומי של הר הבית. האזור כולו נמוך מהר הבית ויש להעפיל משם אליו. העופל תחום ממערב על ידי עמק הטירופיאון (הגיא), מדרום על ידי גיא בן הינום, ועל ידי נחל קדרון במזרח.

המילה מופיעה כמה פעמים במקרא (מלכים ב ה' כ"ד ישעיהו ל"ב) הפרשנים קושרים לפועל העפיל (מקום גבוה) או לעפולים (מקום נסתר).
תיבת עפל ꜥꜣ.pl (ראו ציטטה אחרונה) מופיעה בלשון מצרית בפואמת קרב קדש וכנראה מורכבת מן ההלחם המצרי ꜥꜣ + (לאור חילופי עיצורים במצרית בין ל'- ר') 🠔 pr פירוש ההלחם אע+פר (=אעפל) ꜥꜣpr מילולית, בהוראת "עמודי ארמון ניצבים".
מופיע גם בכתיב אפל כצירוף של שם מקום: 'קרן אפל' - ”שאלו את ר' אליעזר עד היכן גשמים יורדין ויתפללו שלא ירדו אמר להם כדי שיעמוד אדם בקרן-אפל“ (בבלי, מסכת תענית – דף כב, עמוד ב), חז"ל כינו ללא ספק בשם "קרן העופל" המופיעה במקרא כפינה הצפונית המערבית של עיר דוד, ואילו בימי הביניים ייחסו יהודי ירושלים את השם לפינה הדרומית המזרחית של הר הבית.

ערך בוויקיפדיה: העופל

לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): גבה התנשא
- ”הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה“ (חבקוק ב, פסוק ד)

המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל

רש"י: נפש שלו תמיד היא בכעס ובתאוה שואף לבלוע ולא שבע עופלה ל' עזות כמו ויעפילו וכן עופל ובוחן
אבן עזרא: נפשו גבוהה
רד"ק: עניין גבהות הלב וזדון כמו ויעפילו.
מצודות: עניין התחזקות כמו ויעפילו.
מלבי"ם: שם עופל מורה על מצבר שהוא בנוי במקום גבוה, ופעל עפל מי שמפציר לעלות מלמקום גבוה הנשגב מכחו, כמו ויעפילו לעלות ההרה, ופעל עפלה על הנפש, הנפש הבלתי ישרה תתנשא לעלות למעלה ממדרגתה