סנסן
סַנְסַן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סנסן |
| הגייה* | sansan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־נ־ס־ן |
| דרך תצורה | משקל קַלְקַל |
| נטיות | ר׳ סַנְסִנִּים; סַנְסַן־, ר׳ סַנְסִנֵּי־ |
- גבעול הפרי של התמר; ענף היוצא מעלה הדקל ועליו נמצאים הפרחים ומתפתח הפרי (בעץ נקבי).
- ”אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו...“ (שיר השירים ז, פסוק ט)
- ”מַה תְּמָרָה זוֹ אֵין בָּהּ פְּסֹלֶת – אֶלָּא תְּמָרֶיהָ לַאֲכִילָה, וְלוּלָבֶיהָ לְהַלֵּל, חֲרָיוֹת לְסִכּוּךְ, סִיבִים לַחֲבָלִים, סַנְסַנִּים לִכְבָרָה, שִׁפְעַת קוֹרוֹת לְהַקְרוֹת בָּהֶם אֶת הַבַּיִת; כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל אֵין בָּהֶם פְּסֹלֶת – אֶלָּא מֵהֶם בַּעֲלֵי מִקְרָא, מֵהֶם בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, מֵהֶם בַּעֲלֵי תַּלְמוּד, מֵהֶם בַּעֲלֵי הַגָּדָה.“ (בראשית רבה, פרשה מא, סימן א)
- ”יוֹצֵאת אֶל הֶחָרָבָה מִיַּם סוּף וּמִיַּד מְעַנִּים; הָיִית כְּתֹמֶר נִצָּבָה יְפַת אַשְׁכֹּלוֹת וְסַנְסִנִּים“ (יוצאת אל החרבה, מאת רבי יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- ”בכל זאת יש לידיעה היקרה הזאת שרשים גם ענפים מרובים, ורק סנסנים אחדים לוטים הם בערפל“ (מצוקי ארץ, או: יסודי ידיעת הגעאגראפיע הטבעית, מאת מת'יו מורי, תרגום: נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
- חלק מהפירות נמכרים עם הסנסנים, ובמרביתם מופרד הפרי מסנסניו.
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה פעם יחידה במקרא, בפסוק לעיל משיר השירים. רש"י מפרש שם סנסנים כענפים.
- משמעות דומה נמצאת בארמית: סִיסָנָא - במשמעות קוץ, ענף; וממנה נגזרה משמעות נוספת: סל העשוי מענפים[דרוש מקור]. למשל: ”ואי אגבהנהו בסיסני קננהו“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף סז, עמוד ב)
- באכדית: sissinnu [1] במשמעות חלק מכף התמר.
- בלשון חכמים, שימשה המילה גם במשמעות ענף הדקל כולו[2] או במשמעות מַכְבֵּד הדקל - התפרחת כולה, הכוללת את כלל הגבעולים והפרחים/הפירות שעליהם [3]
- לעומת זאת, כיום משמשת המילה במשמעות הגבעולים הדקים אליהם מחוברים התמרים[4]. משמעות זו אינה מתיישבת עם הפסוק לעיל משיר השירים ”אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו“ (שיר השירים ז, פסוק ט). בספר "עצי פרי למיניהם: צמחי התנ"ך וחז"ל" [5] נכתב על כך: "מקובל לזהות סנסנים עם כפות התמרים. ברם מתוכן הכתוב נראה יותר הזיהוי למכבדי הפרי. המכבד עשוי מ'יד' מעובה ממנה מסתעפים שרביטים דקים שעליהם התמרים. משהורדו תמרים מן המכבד ראויים שרביטיו להתקנת כברות".
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: Date branch
מידע נוסף
עריכה- הניקוד בשני פתחים, ובצורת הרבים בא דגש בנו"ן השנייה. זאת, בדומה למלים אחרות משורש מרובע כפול. למשל: גַּלְגַּל, עַפְעַף, כַּפְכַּף.
- על החיריק בסמ"ך בצורת הרבים "סַנְסִנִּים" כותב ד"ר שאול ברקלי [6] "ונמצא: גַּלְגִּלָּיו (מן גַּלְגַּל), סַנְסִנָּיו (מן סַנְסַן, ואולי משקלו סַנְסֶן?) בְּחִירֶק".
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: דקליים |
- אריה גבע, סנסנים - חלק של עץ התמר אבל איזה ?
סימוכין
עריכה- ↑ "סנסן", לקסיקון Brown-Driver-Briggs.
- ↑ "מילון העברית המקראית" מאת מנחם צבי קדרי, הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, 2006
- ↑ The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament, Ludwig Koehler and Walter Baumgartmer
- ↑ משמעות זו מופיעה כבר ברשימה "רשימת מונחים הנהוגים ביותר בדקלות" מאת נתן שיפריס שהופיעה בקונטרס ז' של "לשוננו לעם", תש"ז.
- ↑ "עצי פרי למיניהם: צמחי התנ"ך וחז"ל", מאת יהודה פליקס, ירושלים, תשנ"ד.
- ↑ "לוח השמות השלם" מאת ד"ר שאול ברקלי, מהדורה שמינית (1954).