סנהדרין

סַנְהֶדְרִין

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סנהדרין
הגייה^*	sanhedrin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	שאילת מלועזית
נטיות	ר׳ סַנְהֶדְרָיּוֹת או סַנְהֶדְרָאוֹת

לשון חז"ל [יהדות] המועצה ההלכתית העליונה בימי בית שני.
- ”סַנְהֶדְרִין הַהוֹרֶגֶת אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ נִקְרֵאת חָבְלָנִית; רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה; רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים, אִלּוּ הָיִינוּ בְסַנְהֶדְרִין לֹא נֶהֱרַג אָדָם מֵעוֹלָם.“ (משנה, מסכת מכות – פרק א, משנה י)
- "מְנַיִן אִם הֶעְלִימוּ בְסַנְהֶדְרָיוֹת שֶׁלַּשְּׁבָטִים, סוֹף שֶׁסַּנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל מַעְלֶמֶת" (פסוק ד)

מיוונית: sunédrion) συνέδριον) – כנסת. מהתחילית syn) συν) – יחד, בסיס hédrā) ἕδρᾱ) – מושב, וסיומת ion) -ιον-) השמנית.

לפעמים מופיע הצורה: "סַנְהֶדְרִים" (ספרי בהעלתך צב; פסיקתא דרב כהנא כז).
בחלק מהמקורות בחז"ל הצורה "סַנְהֶדְרִין" משמשת ברבים, ו"סַנְהֶדְרִי" מופיעה כצורת היחיד, לדוגמא: ”סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה הָיְתָה שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק א, משנה ו). אבל במקורות אחרים "סַנְהֶדְרִין" היא צורת היחיד, ו"סַנְהֶדְרָיּוֹת" היא צורת הרבים, וכך מקובל כיום.