סַגְרִירעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סגריר
הגייה* sagrir
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־ג־ר
דרך תצורה משקל קַטְלִיל
נטיות ר׳ סַגְרִירִים
  1. מזג אויר חורפי.
    • ”דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה“ (משלי כז, פסוק טז)
    • ”וּמִתְיַתֵּם הַלֵּב. עוֹד מְעַט וְיוֹם סַגְרִיר / עַל-הַחַלּוֹן יִתְדַּפֵּק בִּדְמָמָה: / בְּדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵּאתֶם אַדַּרְתְּכֶם? / צְאוּ הָכִינוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה.“ (הַקַּיִץ גֹּוֵעַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
    • "מְכוֹרָה שֶׁלִי, אֶרֶץ נוֹי אֶבְיוֹנָה – / לַמַּלְכָּה אֵין בַּיִת, לַמֶּלֶך אֵין כֶּתֶר; / וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בַּשָּׁנָה / וְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר." (מִשִּׁירֵי אֶרֶץ אַהֲבָתִי , מאת לאה גולדברג)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י: יום הגשם שהכל נסגרים בבתיהם
  • אבן עזרא: כפול הלמ"ד (לה"פ) על משקל זרזיף כלומר ביום שיסגרו בני אדם מפני דלף המטר הטורד והמגרש אותם, ב. או המטר נקרא סגריר.
  • מלב"ם: הדלף אינו טורד רק ביום סגריר, והוא ביום שיסגרו העבים ע"י שיצא הרוח מן האדים, כמ"ש מוציא רוח מאוצרותיו

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה