| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
שקט, היעדר הדיבור
|
| גזרה |
גזרת השלמים
|
| הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש ש־ת־ק הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים
עריכה
| ש־ת־ק
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
שָׁתַק
|
שׁוֹתֵק
|
יִשְׁתֹּק
|
שְׁתֹק
|
לִשְׁתֹּק
|
| נִפְעַל
|
נִשְׁתַּק
|
נִשְׁתָּק
|
יִשָּׁתֵק
|
הִשָּׁתֵק
|
לְהִשָּׁתֵק
|
| הִפְעִיל
|
הִשְׁתִּיק
|
מַשְׁתִּיק
|
יַשְׁתִּיק
|
הַשְׁתֵּק
|
לְהַשְׁתִּיק
|
| הֻפְעַל
|
הֻשְׁתַּק
|
מֻשְׁתָּק
|
יֻשְׁתַּק
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
שִׁתֵּק
|
מְשַׁתֵּק
|
יְשַׁתֵּק
|
שַׁתֵּק
|
לְשַׁתֵּק
|
| פֻּעַל
|
שֻׁתַּק
|
מְשֻׁתָּק
|
יְשֻׁתַּק
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִשְׁתַּתֵּק
|
מִשְׁתַּתֵּק
|
יִשְׁתַּתֵּק
|
הִשְׁתַּתֵּק
|
לְהִשְׁתַּתֵּק
|
הגיזרון לא לגמרי ברור, וקיימת מחלוקת בין החוקרים באשר לקרבה אפשרית לשורשים ש־ק־ט וס־כ־ת
|
