נַפְקוּתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נפקות
הגייה* nafkut
חלק דיבר שם-עצם מופשט
מין נקבה
שורש נ־פ־ק
דרך תצורה משקל קַטְלוּת
נטיות ר׳ נַפְקֻיּוֹת
  1. חוק ומשפט החשיבות, הרלוונטיות או הפועל היוצא של דבר־מה.
    • בית המשפט בחן מהי הנפקות המשפטית לעובדה, שהעירייה בפעולותיה בעניין דנן נהגה בדרך הנוגדת את החוק.
    • לפי מבחן הבְטלות היחסית, יש להבדיל בין הפגם בפעולת הרשות השלטונית לבין הנפקות של אותו פגם, כך שהסעד על הפרת הכללים על ידי הרשות אינו חייב להיות בטלות פעולתה.
    • נפקותו של הספק הסביר במשפט הפלילי היא זיכויו של אדם מאחריות לעבֵרה כאשר אשמתו לא הוכחה מעבר למידת הוכחה זו.
    • אין כל נפקות משפטית לחרטתו של אדם שביצע רצח.

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה בביטוי הארמי שמופיע בתלמוד לעִתים קרובות: "מַאי נָפְקָא מִנַּהּ?" (=מה יוצא מזה? מה זה משנֶה?). משמעות השורש נ־פ־ק היא הוצאה (נָפַק -יצא, ראו הִנְפִּיק - להוציא לציבור). השימוש של המשפטנים במילה "נפקות" במקום ב"נפקא מינה" החל בדורות האחרונים.
  • השורש המקראי פ־ו־ק הפיק

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה