נפקות
(הופנה מהדף נפקא מינא)
נַפְקוּת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נפקות |
הגייה* | nafkut |
חלק דיבר | שם-עצם מופשט |
מין | נקבה |
שורש | נ־פ־ק |
דרך תצורה | משקל קַטְלוּת |
נטיות | ר׳ נַפְקֻיּוֹת |
- חוק ומשפט החשיבות, הרלוונטיות או הפועל היוצא של דבר־מה.
- בית המשפט בחן מהי הנפקות המשפטית לעובדה, שהעירייה בפעולותיה בעניין דנן נהגה בדרך הנוגדת את החוק.
- לפי מבחן הבְטלות היחסית, יש להבדיל בין הפגם בפעולת הרשות השלטונית לבין הנפקות של אותו פגם, כך שהסעד על הפרת הכללים על ידי הרשות אינו חייב להיות בטלות פעולתה.
- נפקותו של הספק הסביר במשפט הפלילי היא זיכויו של אדם מאחריות לעבֵרה כאשר אשמתו לא הוכחה מעבר למידת הוכחה זו.
- אין כל נפקות משפטית לחרטתו של אדם שביצע רצח.
גיזרון
עריכה- מקור המילה בביטוי הארמי שמופיע בתלמוד לעִתים קרובות: "מַאי נָפְקָא מִנַּהּ?" (=מה יוצא מזה? מה זה משנֶה?). משמעות השורש נ־פ־ק היא הוצאה (נָפַק -יצא, ראו הִנְפִּיק - להוציא לציבור). השימוש של המשפטנים במילה "נפקות" במקום ב"נפקא מינה" החל בדורות האחרונים.
- השורש המקראי פ־ו־ק הפיק
תרגום
עריכה- אנגלית: relevance