נַוָּט

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נווט
הגייה* navat
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ו־ט
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ נַוָּטִים; נַוַּט־, ר׳ נַוָּטֵי־
 
קצין ניווט באוניית מלחמה
 
נווט במטוס קרב במלחה"ע ה־2
  1. לשון חז"ל ספן, מלח.
    • ”רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה סְפִינָה, בַּתְּחִלָּה הוּא מֵבִיא קוֹרוֹת וְאַחַר כָּךְ הוּא מֵבִיא אֲרָזִים וְאַחַר כָּךְ הוּא מֵבִיא הוֹגְנִים וְאַחַר כָּךְ הוּא מַעֲמִיד עָלֶיהָ נַוָּטִים.“ (בראשית רבה, פרשה יב, סימן יב)
  2. עברית חדשה (ימאות) קצין סיפון באונייה האחראי על חישוב ותכנון מסלול השיט שלה אל היעד בעזרת מפות ומכשירים.
  3. עברית חדשה (תעופה) משנה לטייס האחראי על חישוב ותכנון נתיב הטיס אל היעד, ובמטוסי קרב גם לאיתור המטרות עליהן יוטל חימוש מדויק.
  4. עברית חדשה [ארכאי] נתב בנמל.

גיזרון

עריכה
 1. מיוונית: nautes) ναυτής)[1].
 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. Daniel Sperber, Nautica Talmudica, 1986. pp. 66 and 142-143.

נִוֵּט

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניווט
שורש וגזרה נ־ו־ט
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה חישב ותכנן בעזרת מפות ומכשירים את מסלול התקדמותו אל היעד (ברגל, ברכב, בכלי טיס או בכלי שיט).
  2. בהשאלה מן (1): הוליך, מצא את הנתיב אל היעד, לרוב בין מכשולים ומעקשים.

גיזרון

עריכה

נגזרות

עריכה

תרגומים

עריכה

ראו גם

עריכה