נוט

נַוָּט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נווט
הגייה*	navat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ו־ט
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ נַוָּטִים; נַוַּט־, ר׳ נַוָּטֵי־

קצין ניווט באוניית מלחמה

נווט במטוס קרב במלחה"ע ה־2

1. לשון חז"ל ספן, מלח.

   • ”רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה סְפִינָה, בַּתְּחִלָּה הוּא מֵבִיא קוֹרוֹת וְאַחַר כָּךְ הוּא מֵבִיא אֲרָזִים וְאַחַר כָּךְ הוּא מֵבִיא הוֹגְנִים וְאַחַר כָּךְ הוּא מַעֲמִיד עָלֶיהָ נַוָּטִים.“ (בראשית רבה, פרשה יב, סימן יב)

2. עברית חדשה (ימאות) קצין סיפון באונייה האחראי על חישוב ותכנון מסלול השיט שלה אל היעד בעזרת מפות ומכשירים.

   • ”הנווט לא היה מן המעולים ביותר ופעם, כאשר „הצוות“ הישראלי ישב בנחת ובמצב־רוח מרומם על הסיפון, עלתה „רפיח“ על שרטון.“ ("על המשמר", 21 בדצמבר 1967, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

3. עברית חדשה (תעופה) משנה לטייס האחראי על חישוב ותכנון נתיב הטיס אל היעד, ובמטוסי קרב גם לאיתור המטרות עליהן יוטל חימוש מדויק.

   • ”סיבת ההתרסקות טרם ידועה, אך על פי נתונים ראשונים סבורים שהאסון נגרם כתוצאה של התלקחות בתא הנווט.“ ("דבר", 21 בינואר 1968, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

4. עברית חדשה [ארכאי] נתב בנמל.

   • ”[...] בבוקר הצלחנו לנתק את החבלים שקשרו אותנו לרציף ורב החובל הוציא את האניה מן הנמל בלי הדרכה של נווט.“ ("דבר", 18 ביולי 1947, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

 1. כנראה שהמילה מופיעה במקרא בניקוד טברייני שגוי בצורה 'נוֹטֵיהֶם', ”כֹּה-אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם (ונווטיהם), רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ“ (ישעיהו מב, פסוק ה) ריש לקיש מפרש עפ' יוונית (ναύτης) בהגיית: נפטיס, השוו נפטון. מיוונית: nautes) ναυτής).

 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

נגזרות

• נווטות

מילים נרדפות

• קצין ניווט (2)

תרגום

• אנגלית: navigator‏‏‏‏
• גרמנית: Navigator‏‏‏‏
• לטינית: nauta‏‏‏‏‏ (1)
• צרפתית: navigateur‏‏‏‏

ראו גם

• נתב

נִוֵּט

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	ניווט
שורש וגזרה	נ־ו־ט
בניין	פִּעֵל

1. עברית חדשה חישב ותכנן בעזרת מפות ומכשירים את מסלול התקדמותו אל היעד (ברגל, ברכב, בכלי טיס או בכלי שיט).

   • ”האסטרונאוטים של העתיד יוכלו לנווט את מסלול טיסתם אל הירח בעזרת הכוכבים, בדומה לימאים [...].“ ("דבר", 1 במרץ 1962, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

2. בהשאלה מן (1): הוליך, מצא את הנתיב אל היעד, לרוב בין מכשולים ומעקשים.

   • ”יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ליבאי, ניווט בזהירות את הישיבה, שהתנהלה לעיתים במתח רב.“ ("מעריב", 21 בנובמבר 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• פועל גזור שם, מן נַוָּט.

נגזרות

• נֻוַּט (צורת הסביל)
• נִוּוּט

תרגומים

• אנגלית: navigate‏‏‏‏

ראו גם

• נִתֵּב