נוֹבֵבעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נובב
שורש וגזרה נ־ו־ב
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא(יש לשכתב פירוש זה): גרם לאחר לדבר ולהביע בפיו ולהפיק מתוכו.
    • ”כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה יָפְיוֹ דָּגָן בַּחוּרִים וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת“ (זכריה ט, פסוק יז)

גיזרוןעריכה

  • המילה מפיעה פעם אחת במקרא.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י: אשר ינובב בתולות בניב שיר ושמחה (אפילו בתולות הבושות לדבר). ויש פותרין אשר ינובב ויצמח בקרקע בתולה והוא יין משובח.
  • אבן עזרא: מגזרת "ינובון בשיבה" (תהלים) (הפועל נב כמו הניב תנובה). והנכון מגזרת ניב שפתים [והפועל יוצא כמו שובב יקומם].
  • מצודות: עניין דיבור כמו "ינוב חכמה" (משלי).

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה