מלתעה

(הופנה מהדף מתלעה)

מַלְתָּעָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מלתעה
הגייה* malta׳a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ל־ת־ע
דרך תצורה משקל מַקְטָלָה
נטיות ר׳ מַלְתָּעוֹת
 
תרשים של השיניים
  1. כל אחת מהשיניים הקהות המצויות בפה בין הניבים לשיניים הטוחנות. באדם מספרן 34, 35, 44, ו־45 בלסת התחתונה; ו־14, 15, 24, ו־25 בלסת העליונה.
    • ”אֱלֹהִים הֲרָס-שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ יהוה“ (תהלים נח, פסוק ז)

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.[1] לעומת זאת, המילה מְתַלְּעוֹת בשיכול עיצורים, מופיעה שלוש פעמים נוספות:[2]
    ”כִּי-גוֹי עָלָה עַל-אַרְצִי עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ“ (יואל א, פסוק ו)
    ”דּוֹר חֲרָבוֹת שִׁנָּיו וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו לֶאֱכֹל עֲנִיִּים מֵאֶרֶץ וְאֶבְיוֹנִים מֵאָדָם“ (משלי ל, פסוק יד)
    ”וָאֲשַׁבְּרָה מְתַלְּעוֹת עַוָּל וּמִשִּׁנָּיו אַשְׁלִיךְ טָרֶף“ (איוב כט, פסוק יז)
  • הופעות המילים במקרא הן רק בריבוי ובתקבולת לשניים.

פרשנים מפרשים עריכה

  • רש"י – שניים הפנימיות שקורין מיישלי"ש בלע"ז.
  • מלבי"ם – הם הטוחנות.
  • מצודת ציון – הם השניים הגדולים והוא מתהפך כמו "וּמַאֲכָלוֹת מְתַלְּעֹתָיו" (ר' לעיל)

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

סימוכין עריכה

  1. "מַלְתְּעוֹת",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 4459)
  2. "מְתַלְּעוֹת",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 4973)