פתיחת התפריט הראשי

משתמש:האיש והאגדה/יודעים עברית???

קשיי שפהעריכה

לפניכם מאמר‏‏[1] שיעניין את כל מי שעדיין חושב שהוא יודע עברית, ולכל הטורחים לנסח את ויקימילון בעברית תקינה

ומי שחשב שעברית תקינה היא מה שמחליטה האקדמיה ללשון העברית (על פיה נסמכים רבות בויקימילון) ראוי שיעיין כאן בכובד ראש

זה התחיל כמו עוד יום שגרתי. עליתי לרכב, הפעלתי את הנווטן, כמה שניות לאחר מכן שמעתי צפירור, חשבתי שמדובר בהסעית שלצידי או במטענית שמאחוריי. גם הסעונית שדהרה לפניי לא נראתה כמי שצפירור מונח על גגה. חלפו כמה שניות, ובקרן הרחוב הבחנתי בחובש ועזרן שניגשו לטפל בעבדקן שישב על קצה המדרכה. אחרי חמש דקות של בידוק יסודי, שיחררוהו לנפשו, הוא בסך הכל סבל מרגשת.

רגע לפני שאתם פותחים את מילון אבן שושן כדי להבין את השורות שקראתם זה הרגע, נחסוך מכם את המאמץ והטירחה. מה גם, שמילון אבן שושן, גם בגרסה המעודכנת שלו, טרם מכיל חלק נכבד מהמילים שהופיעו במקטע הקודם.

בחודש האחרון החליטה האקדמיה ללשון העברית, להקשות על חיינו ולהעשיר את השפה בעוד כמה מילים ומונחים, שספק אם אי פעם ייעשו בהם שימוש. הם אפילו לא קוראים לזה חידושים בשפה העברית. יש להם מילה אחרת לאוצר המילים החדש: "תחדישים". יכול להיות שאם נספר לכם שעל פי התחדישים האחרונים של האקדמיה, נווטן זה GPS, צפירור זה צ'קלקה, הסעית זה שאטל, מטענית זה טנדר, סעונית זה מיני-וואן, עזרן זה סניטר ורגשת זה התרגום העברי של המילה אלרגיה, הקטע הקודם יהיה מובן יותר. אבל אנחנו לא רוצים להסתובב עם מילון כיס צמוד, אנחנו רוצים לדבר אחד עם השני בשפה שבה גם נבין זה את זה. גם ככה חלק נכבד מהישראלים מתקשים לנהל דו-שיח אינטלגנטי, שכולל יותר מ-25 מילים וארבע הברות. חלקן אינן ראויות לכתיבה בויקיפדיה. אני מקווה שבאקדמיה לא מצאו להם תרגומים עבריים. כשקיבלתי את רשימת המילים החדשות חשתי שמדובר בגיחוך. במחשבה שנייה הבנתי שמדובר בגיחוך של ממש. תנסו אתם להיות עיתונאים פוליטיים שצריכים לדווח שהנגדה הביכה את היחדה ועוררה מרעש, או שציפי לבני לא הצליחה להקים יחדה ולכן מדינת ישראל צועדת לבחירות. יחדה זה קואליציה, מלשון יחד. נגדה זה אופוזיציה, מלשון נגד. מרעש זה סנסציה, מלשון רעש. אתם תגידו, מה יש לכם נגד קואליציה? מה אתם עושים סנסציה מכל דבר?.

כל שפה מתעדכנת בהתאם לתנאי הסביבה. יש מילים אוניברסאליות. יש מילים שמשתרשות אל תוך השפה כתוצאה משפת היום יום. השפה - כל שפה – מעדכנת את עצמה מעת לעת, אבל לא על ידי אנשים היושבים במגדל שן. בחברה רב לשונית, ובמדינה שבה מרבית אזרחיה הם בני מיעוטים, בלתי אפשרי לקבוע שפה אחידה ומחייבת. החלטות האקדמיה ללשון העברית הן לכל היותר המלצות. אי אפשר להגיד על מונח שרווח השפה, שאינו נכון. אפשר לומר שהוא אינו תקני ברובד מסויים של הלשון. אי אפשר לומר שהוא משובש. אבל באקדמיה ללשון החליטו ללמד אותנו את השפה מחדש. שמישהו יזכיר להם שם שאמנם חלפו 50 שנה מאז הוקמה האקדמיה ואף אחד שם לא מצא תרגום עברי למילה אקדמיה. קשוטו עצמכם תחילה. מכירים את הביטוי?, כן, זה עברית.

למי שאינו יודע, האקדמיה הוא המוסד הפוסק בתחום הלשון, והחלטותיה בענייני דקדוק, כתיב, מינוח ותעתיק שנתפרסמו ב"רשומות", מחייבות את המוסדות הרשמיים. המשמעות ברורה: כל שלטי החוצות המתפרסמים ע"י מוסדות המדינה, קרי, משרדי ממשלה, מע"צ, רשות המים וכו' יחויבו להשתמש בעברית תקנית בבואם להסביר פניהם לאזרחי ישראל. בפעם הבאה כשתבחינו בשלט המורה שבמקום זה אסור להשתמש ב"מצלה", תצטרכו להגיע עד למילון הקרוב כדי להבין שבמתחם זה אסור להשתמש במנגל. יכול להיות שעוד כמה עשורים אזרחי ישראל ישתמשו במילים החדשות. אחרי הכל גם המילים תזמורת ומקהלה הן חידושי לשון שהוכנסו לשפה ע"י האקדמיה ללשון. גם מדרכה ומברשת הן חידושי לשון שבן יהודה החדיר אל תוככי השפה העברית, תוך ויכוח נוקב עם סופרים בני זמנו שנרתעו מ"בית החרושת למילים" של בן יהודה.

הנה משהו שלא ידעתם על השפה העברית: לפני כ- 120 שנה, עת נחנכה מסילת הרכבת הראשונה בירושלים, חיפשו ראשי היישוב העברי שם עברי לכלי הרכב רצוף הקרונות שנסע על מסילת הברזל. ההצעה הראשונה שכמעט התקבלה ע"י אליעזר בן יהודה, בקשה לקרוא ל"סוס הפלדה" בשם "גמלת" מלשון שיירת גמלים. מישהו אחר הציע את השם "עגלת" מלשון שיירת עגלות. בן יהודה אהב את הקונספט (כלומר, אהב את המשקל אך העדיף שורש אחר) והחליט לקרוא לה "רכבת" מלשון שיירת רכבים. אם מביטים היטב ברכבת הנעה על מסילה, הביטוי "עגלת" הולם יותר את אופייה, מדובר ברצף של עגלות ולא של כלי רכב, אבל בן יהודה החליט אחרת ומי יעז לחלוק. מצד שני, לא מעט מילים לועזיות שבן יהודה המציא להן מילים עבריות נשכחו בתהום הנשייה. אם ההצעות של בן יהודה היו מתקבלות לא הייתם מכינים היום סלט עם מלפפונים ועגבניות, אלא עם בדורה, שזה התרגום העברי של עגבנייה. מקולית הוא התחליף העברי של פטיפון. כיון שגם הפטיפון החזיר את נשמתו למשחטות ולגנבי מתכות, נחלצנו מנוכחותה המעיקה של המילה מקולית. אגב, הרבה לפני שנגדה ויחדה הגיעו כדי להחליף את קואליציה ואופזיציה, ניסה בן יהודה להשריש את המילה "עמונות" במקומה של המילה דמוקרטיה. מזל שבמדינה דמוקרטית, לא חייבים לקבל כל מילה. אפילו המילה חמצן במקורה נקראה ע"י בן יהודה אבחמץ. תנסו להגות את המילה הזו יותר מחמש פעמים ברציפות, ותרגישו מה קורה כשלא מגיע לכם אבחמץ למוח.

אם אתם עדיים מתעקשים להשתמש במילים עבריות תקניות, רק שתדעו שלגפרור צריך לקרוא מדלק. אם אתם מדברים בטלפון, תדעו רק שזו לא מילה בעברית. אם אתם מבקשים לעמוד בתקינות השפה הרי שאתם אמורים לשוחח בשח-רחוק ולא בטלפון. מה אגיד לכם, כבר עדיף להתכתב בפקס.

הערות שולייםעריכה

  1. ‏ע"פ ינון פלח‏