עבדקן

עַבְדְּקָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עבדקן
הגייה*	avdekan
חלק דיבר	שם עצם (תואר)
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	עב + דקן
נטיות	נ׳ ? ר׳ עַבְדְּקָנִים

1. אדם שזקנו מגודל. בעל זקן עבות.

   • ”אלא משום דכתיב: זלדקן - קורטמן, עבדקן - סכסן, דנפח בכסיה - לא צחי“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף ק, עמוד ב)
   • "בשביל כשפים שתעשה לי אני יודע שלא תעשה לי כשפים מעולם, מפני שבעלה הראשון זלדקן ואני עבדקן." (אוצר המדרשים, אלפא ביתא דבן סירא)
   • ”ר' חיים-יהודה, כבן חמישים, עבדקן ובמעיל קצר, אלונטית על שמאליו, משמשם.“ (מעבר לגבולין, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מארמית: הלחם של עב ודקן (דיקנא - זָקָן בארמית).

ניגודים

• זלדקן

מידע נוסף

• במקור הכוונה לאדם שבאופן טבעי זקנו עבות. בעברית חדשה הכוונה למי שמגדל זקנו ואינו מקצץ. השם מבטא בדר"כ אדם אדוק בדתו, או אדם רציני שאינו הולל.
• על אותו המשקל המציא מנדלי מוכר-ספרים את המילה: "עבפאתן" (ספר הקבצנים, פרק ט) - בעל פאות עבות. ואברהם דרויאנוב המציא את המילה "ארכדקן" (ספר הבדיחה והחידוד, בין ישראל לעמים 2082) - בעל זקן ארוך.