מַשְׂכִּיל עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משכיל
הגייה* maskil
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׂ־כ־ל
דרך תצורה משקל מְקְטִיל
נטיות ר׳ מַשְׂכִּילִים, מַשְׂכִּילֵי⁻; נ׳ מַשְׂכִּילָה, מַשְׂכִּילַת⁻; נ"ר מַשְׂכִּילוֹת
  1. בעל השכלה, מלומד. מתמצא במגוון תחומים מהותיים.
    • ”לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא.“ (עמוס ה, פסוק יג)
    • ”יְהוָה מִשָּׁמַיִם, הִשְׁקִיף עַל-בְּנֵי-אָדָם; לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל, דֹּרֵשׁ אֶת-אֱלֹהִים.“ (תהלים יד, פסוק ב)
    • ”עֶבֶד-מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ; וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה.“ (משלי יז, פסוק ב)
    • ”יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין-בָּהֶם כָּל-מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל-חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע...“ (דניאל א, פסוק ד)
  2. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): מין מזמור.
    • ”כִּי מֶלֶךְ כָּל-הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל.“ (תהלים מז, פסוק ח)
    • מַשְׂכִּיל לְאָסָף: הַאֲזִינָה עַמִּי, תּוֹרָתִי; הַטּוּ אָזְנְכֶם, לְאִמְרֵי-פִי.“ (תהלים עח, פסוק א)

גיזרון עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה