מֶרֶדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מרד
הגייה* mered
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ר־ד
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ מְרָדִים; מֶרֶד־
  1. ניסיון הפיכה נגד שלטון או סמכות במטרה להפילם או לקבל מהם דבר־מה.

גיזרוןעריכה

  • המילה משותפת גם לשפות אחרות: מִרְדָּא (הארמית בתרגומי המקרא), ܡܸܪܕܵܐ או ܡܪܵܕܵܐ (merdā או mərādā, סורית), ࡌࡉࡓࡃࡀ מירדא (מנדעית), تَمَرُّد (תמרד tamarrud, ערבית).
השורש מ־ר־ד מופיע במקרא פעמים לא מעטות, אך המילה מֶרֶד עצמה מופיעה בו פעם אחת בלבד: ”אֵל אֱלֹהִים ה' אֵל אֱלֹהִים ה' הוּא יֹדֵעַ וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע; אִם בְּמֶרֶד וְאִם בְּמַעַל בַּה' אַל תּוֹשִׁיעֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה“ (יהושע כב, פסוק כב).

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

חוץ מבספר יהושע כ״ב, כ״ב, מופיע המילה "מֶרֶד" במקרא כשם פרטי, למשל ”וּבֶן עֶזְרָה יֶתֶר וּמֶרֶד וְעֵפֶר וְיָלוֹן“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק יז). ב"אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו" נכתב בערך "מרד" על שם זה:

השורש מרד המציין במקרא התקוממות על שלטון, יש לו בערבית מלבד הוראה זו גם הוראה של עקשנות ורוח התמדה בכלל. כיוצא בזה משמש בסורית השם 'מרדא' בהוראה הכפולה של התקוממות ומבצר, והפועל מרד מתפרש לא בלבד כלשון 'התקומם' אלא גם כלשון 'התנגד' בכלל, ואף כלשון 'ניצח'. נמצא שהשם 'מרד' הוראתו בקירוב 'תקיפות' - תכונה שנותן השם מאחל לבנו.

.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מרד


השורש מרד

השורש מ-ר-ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

מ-ר-ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָרַד מוֹרֵד יִמְרֹד מְרֹד לִמְרֹד
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִמְרִיד מַמְרִיד יַמְרִיד הַמְרֵד לְהַמְרִיד
הֻפְעַל הֻמְרַד מֻמְרָד יֻמְרַד -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמָרֵד מִתְמָרֵד יִתְמָרֵד הִתְמָרֵד לְהִתְמָרֵד

מָרַדעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מרד
שורש וגזרה מ־ר־ד
בניין פָּעַל (קַל)
  1. התנגד למרות שהייתה עליו. עשה איסורים. או נלחם בשלטון.
  2. ביטל התחייבות. התנהג כמשוחרר מהתחייבויותיו.
  3. לשון חז"ל בעל חיים מבוית שהתפרא וחזר לחיות בשטחי הבר.
    • תרגולת שמרדה
    • ”אווזין ותרנגולין ויונין הרדסיות שמרדו או שקיננו בפרדס חייבין בשלוח“ (תוספתא, מסכת חוליןפרק י, הלכה ט)
    • {{צט/ירושלמי|שור שמרד הצדו בשבת חייב|שבת
  4. לשון חז"ל (רפואה) איבר שהתחיל להתנתק מן הגוף.

גיזרוןעריכה

  • מילה מקראית.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה


השורש מרד

השורש מ-ר-ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

מ-ר-ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָרַד מוֹרֵד יִמְרֹד מְרֹד לִמְרֹד
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִמְרִיד מַמְרִיד יַמְרִיד הַמְרֵד לְהַמְרִיד
הֻפְעַל הֻמְרַד מֻמְרָד יֻמְרַד -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמָרֵד מִתְמָרֵד יִתְמָרֵד הִתְמָרֵד לְהִתְמָרֵד