מרד

מֶרֶד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מרד
הגייה^*	mered
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־ר־ד
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ מְרָדִים; מֶרֶד־

ניסיון הפיכה נגד שלטון או סמכות במטרה להפילם או לקבל מהם דבר־מה.
- ”יָהּ, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, / אֲשֶׁר כָּל‑חֶפְצוֹ פָּעָל, הַמֵּמִית וּמְחַיֶּה / מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיַּעַל, עֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ וֶחְיֵה / וַעֲזֹב מֶרֶד וּמָעַל“ (יָשֵׁן, אַל תֵּרָדַם, מאת ר' יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- ”הוי מֶרֶד! הוי בֶּגֶד! הוי פריקת עול!...“ (ספר הכפרות, מאת שלום עליכם, בפרויקט בן יהודה)
- אחת מהתוצאות הקשות ביותר של המרד הגדול היתה חורבן בית המקדש השני.
- מלחמת האזרחים האמריקאית הייתה מרד של מדינות הדרום במדיניות שחרור העבדים של מדינות הצפון.
- נערים רבים מכריזים מרד על הוריהם בגיל ההתבגרות.

גיזרון

המילה משותפת גם לשפות אחרות: מִרְדָּא (הארמית בתרגומי המקרא), ܡܸܪܕܵܐ או ܡܪܵܕܵܐ (merdā או mərādā, סורית), ࡌࡉࡓࡃࡀ מירדא (מנדעית), تَمَرُّد (תמרד tamarrud, ערבית).

השורש מ־ר־ד מופיע במקרא פעמים לא מעטות, אך המילה מֶרֶד עצמה מופיעה בו פעם אחת בלבד: ”אֵל אֱלֹהִים ה' אֵל אֱלֹהִים ה' הוּא יֹדֵעַ וְיִשְׂרָאֵל הוּא יֵדָע; אִם בְּמֶרֶד וְאִם בְּמַעַל בַּה' אַל תּוֹשִׁיעֵנוּ הַיּוֹם הַזֶּה“ (יהושע כב, פסוק כב).

צירופים

מילים נרדפות

ניגודים

ציות

תרגום

ספרדית: rebelión‏, revolución‏, disturbio
אנגלית: revolt‏, rebellion‏‏‏‏
ערבית: ثورة‏, تَمَرَّدَ‏‏‏‏
רוסית: бунт‏, восстание‏‏‏‏

מידע נוסף

שורש מ-ר-ד המציין במקרא התקוממות על שלטון, מצוי בערבית ומלבד בהוראה זו משמש גם בהוראת של 'עקשנות, ורוח התמדה בכלל', בסורית השם 'מרדא' משמש בהוראה הכפולה של התקוממות ומבצר, והפועל מרד מתפרש לא בלבד כלשון 'התקומם' אלא גם כלשון 'התנגד' בכלל, ואף כלשון 'ניצח'. נמצא שהשם 'מרד' הוראתו בקירוב 'תקיפות', ובספר יהושע כ״ב, כ״ב, מופיע "מֶרֶד" כשם פרטי: ”וּבֶן עֶזְרָה יֶתֶר וּמֶרֶד וְעֵפֶר וְיָלוֹן“ (דברי הימים א׳ ד, פסוק יז).

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מרד

השורש מרד

השורש מ-ר-ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

מ-ר-ד	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	מָרַד	מוֹרֵד	יִמְרֹד	מְרֹד	לִמְרֹד
נִפְעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִפְעִיל	הִמְרִיד	מַמְרִיד	יַמְרִיד	הַמְרֵד	לְהַמְרִיד
הֻפְעַל	הֻמְרַד	מֻמְרָד	יֻמְרַד	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְמָרֵד	מִתְמָרֵד	יִתְמָרֵד	הִתְמָרֵד	לְהִתְמָרֵד

מָרַד

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	מרד
שורש וגזרה	מ־ר־ד
בניין	פָּעַל (קַל)

התנגד למרות שהייתה עליו. עשה איסורים. או נלחם בשלטון.
- ” עבדו את כדרלעומר ושלוש עשרה שנה מרדו“ (בראשית יד, פסוק ד)
- ” אשר מרדו בי המה ואבותם“ (יחזקאל ב, פסוק ג)
- ” אך בה אל תמרודו“ (במדבר יד, פסוק ט)
- ” והיהודים חושבים למרוד“ (נחמיה ו, פסוק ו)
- ” הרשענו ומרדנו“ (דניאל ט, פסוק ה)
- {{צט/בבלי|אפילו היה כל ימיו צדיק ומרד באחרונה
ביטל התחייבות. התנהג כמשוחרר מהתחייבויותיו.
- ”המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת..וכן המורד על אשתו מוסיפין לה על כתובתה שלשה דינרין בשבת“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ה, משנה ז)
לשון חז"ל בעל חיים מבוית שהתפרא וחזר לחיות בשטחי הבר.
- תרגולת שמרדה
- ”אווזין ותרנגולין ויונין הרדסיות שמרדו או שקיננו בפרדס חייבין בשלוח“ (תוספתא, מסכת חולין – פרק י, הלכה ט)
- {{צט/ירושלמי|שור שמרד הצדו בשבת חייב|שבת
לשון חז"ל (רפואה) איבר שהתחיל להתנתק מן הגוף.
- ”עין שמרדה מותר לכוחלה בשבת“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף כח, עמוד ב)