מערה

יש להוסיף לדף זה את הערך: מַעֲרֶה.

מְעָרָה

כניסה למערה (מבט מבחוץ)

לשון המקרא מגרעת עמוקה בתבליט, שנוצרה באופן טבעי.
- ”וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר וַיֵּשֶׁב בָּהָר וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו עִמּוֹ כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר וַיֵּשֶׁב בַּמְּעָרָה הוּא וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו.“ (בראשית יט, פסוק ל)
- ”וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.“ (בראשית כג, פסוק יט)
- ”וַתָּעָז יַד מִדְיָן עַל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת.“ (שופטים ו, פסוק ב)
- ” וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.“ (ישעיהו ב, פסוק יט)

המילה משותפת לכמה לשונות אפרו-אסיתיות. למשל: אוגריתית – mġrt, ארמית – מְעַרְתָא, ערבית – مَغَارَة (מַעָ'ארָה). מצרית קדומה mġrwt ,להלן הירוגליף:

(תעתיק: gamokvabuli)

مَغَارَة‏‏‏‏ (תעתיק: מַעָ'ארָה)

مغاره‏‏‏‏ (תעתיק: מֹעָ'ארֵה)

ערך בוויקיפדיה: מערה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מערות

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעורה
הגייה^*	me'ore
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־ר־י/ה
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מְעֹרָה, ר׳ מְעֹרִים, נ"ר מְעֹרוֹת

מחובר לשורשו.
- ”אוכל שנפרס ומעורה מקצת“ (משנה, מסכת טבול יום – פרק ג, משנה א)
- ”תבואה שנעקרה ומעורה אפילו בשורש קטן“ (משנה, מסכת עוקצין – פרק ג, משנה ח)
- ”ומראין להם הכרובים שהיו מעורים זה בזה“ (בבלי, מסכת יומא – דף ד, עמוד ב)
- ”השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות.. רבי יעקב אומר אם היו מעורות בגידין“ (בבלי, מסכת ביצה – דף ז, עמוד א)
עברית חדשה אדם שהתמזג בחברה. שמכיר את אורחותיה. שלא ניכר כשונה.
- אחרי שלוש שנים בישוב, הם כבר מעורים היטב באוכלוסיה.

1. מן הפועל המקראי הנדיר התערה.
2. על פי מובן חופשי בפסוק ”ומתערה כאזרח רענן“ (תהלים לז, פסוק לה). אולי גם מהשורש ע.ר.ה ערוי במשמעות שפיכת נוזל וגם עירובו.

ערך בוויקיפדיה: מערה

מדריך טיולים בוויקימסע: מערות