מַסִּיג גְּבוּל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסיג גבול
הגייה* masig gvul
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות נ׳ מַסִּיגַת־גְּבוּל, ר׳ מַסִּיגֵי־גְּבוּל
  1. לשון המקרא אדם לא ישר שגונב משדה חברו על ידי שמעביר את גדר הגבול ממקומה אל תוך שטחו.
    • ”הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל עֲלֵיהֶם אֶשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי“ (הושע ה, פסוק י)
  2. עברית חדשה הנכנס לתוך רשות חברו (שטח פרטי) ללא הסכמתו; שמתנחל באדמה שאינה שלו.
    • בפרלמנט הישראלי עבר חוק המתיר לירות במסיגי גבול אם מהוים הם איום ממשי.

גיזרון

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

מידע נוסף

עריכה

הפועל הסיג במקרא משמעו דחיה לאחור כמו בפועל נסוג. אין לבלבל עם השיג אך במקרא ישנו פעם אחת ”גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ“ (איוב כד, פסוק ב)

ראו גם

עריכה