הִסִּיג גְּבוּל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסיג גבול
הגייה* hisig gvul
חלק דיבר פועל
מין
שורש ס־י־ג; ג־ב־ל
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. לשון המקרא העביר את הגדר המשמשת לגבול בין שטחים אל תוך שטח חברו וגזל משטחו.
    • ”לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.“ (דברים יט, פסוק יד)
    • ”אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן.“ (דברים כז, פסוק יז)
    • ”אַל-תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל-תָּבֹא.“ (משלי כג, פסוק י)
  2. בהשאלה: נכנס לתוך רשות חברו (שטח פרטי) ללא הסכמתו; שהתנחל באדמה שאינה שלו.

גיזרון

עריכה
  • מהמקרא

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

מידע נוסף

עריכה

הפועל הסיג במקרא משמעו דחיה לאחור כמו בפועל נסוג. אין לבלבל עם השיג אך במקרא ישנו פעם אחת ”גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ“ (איוב כד, פסוק ב)

ראו גם

עריכה