מנזר
מִנְזָר
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מנזר |
הגייה* | minzar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ז־ר |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | ר׳ מִנְזָרִים |
- מקום בו מתגוררים הנזירים.
- "בתי הציבור של הנוצרים הם הבניין הגדול שהקים מנזר הארמנים על שדהו אשר ממול לגן-העירוני, העולה בערכו לסך 201,500, ובנייני מנזר היוונים העולים בערכם לסך 108,000 גרוש." (ירושלים של תמול\דוד ילין)
גיזרון
עריכה- משורש נ־ז־ר. המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ”מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטפסריִךְ כְּגוֹב גֹּבָי הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת, בְּיוֹם קרה-שֶׁמֶשׁ זָרְחָה [1] וְנוֹדַד וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם"“ (נחום ג, פסוק יז),החוקר דוד ילין שאל מן המקרא את תיבת: 'מנזר' ויצק לתוכה את המשמעות הדתית-נוצרית כפי שהיא מקובלת כיום, תרמה לכך העובדה שתיבת 'מנזר' מתואמת במשקלה לתיבת: 'משכן' , ילין יצק למילה מקראית יחידאית משמעות חדשה בימי העברית החדשה. לדעת חלק מהפרשנים שם המשמעות היא שָֹרַיִך ("מִנשׂרַיִך",בהוראת פקידי-ממשׁלתֵּך), ומשורש נֵזר.
- ”מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי“ (נחום ג, פסוק יז) עפ"י טור-סיני שהבחין בתיבת 'מנזרייך' שסמוכה היא בפסוק לתיבת 'טפסר' וכנראה משמשת כמקבילתו,לכן לקוחה ממקור אכדי שהגייתו: מֲנְזֲזֵ (manzaze) , בהוראת פקידים אשוריים / בבלים רמי מעלה הנצבים על יד המלך [2].
תרגום
עריכה- אנגלית: monastery
- ערבית: دير
- גרמנית: Kloster
- ספרדית: monasterio, cenobio, abadía, priorato
- צ'כית: klášter
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מנזר |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנזר |