מָנוׂמֶטֶר עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנומטר
הגייה* manometer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ מָנוומֶטְרִים
 
מנומטר
  1. עברית חדשה מכשיר למדידת לחץ של גזים ואדים.

גיזרון עריכה

  • מיוונית: manós) μανός) קלוש, דק + métron) μέτρον) מידה. את המונח manomètre טבע המתימטיקאי הצרפתי פייר ואריגנו (1654–1722).
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי ההידרוליקה (תשכ"ג), 1963; חוזק חומרים (תשכ"ח), 1968; פיזיקה (תשל"ג), 1973; כימיה (תשמ"ה), 1985.

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: מנומטר