מִיָּד עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מייד
הגייה* miyad
חלק דיבר תואר־הפועל
מין
-
שורש י־ד־י/ה
דרך תצורה מן + יד
נטיות
  1. לשון חז"ל באותו הרגע; ללא עיכוב, דחייה או השהיה.

גזרון עריכה

  • מיד = 'מן היד', ביטוי של קרבה צמודה (מבחינת הזמן).[1]

מידע נוסף עריכה

  • המילה לא קיימת במקרא. בפסוק ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהוָה יַעַן שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד (מלכים א׳ כ, פסוק מב), אין קשר למשמעות 'באותו רגע': הכוונה היא "שילחת את האיש מן היד שלך", כלומר "החזקת בו אבל אז נתת לו ללכת". זהו שימוש נפוץ במילה יד במקרא, כמו באותו פרק: ”וְנָתַתִּי אֶת כָּל הֶהָמוֹן הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּיָדֶךָ (מלכים א׳ כ, פסוק כח).

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה