מומר לתאבון

מוּמָר אוֹכֵל נְבֵלוֹת לְתֵאָבוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	mumar leteavon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־ו־ר; ת־א־ב
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. [יהדות] מי שנוהג לעבור עברות מפני תאוותו. שכשאין התנגשות עם רצונו מעדיף לקיים את מצוות התורה.

   • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
     רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

ניגודים

• מומר להכעיס

ראו גם

• מומר
• תאבון