פתיחת התפריט הראשי

מֶגֶדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגד
הגייה* meged
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ג־ד
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ מְגָדִים
  1. מֶתֶק, טוּב.
    • ”וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת יְהֹוָה אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים; וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם; וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה...“ (דברים לג, פסוקים יגטז)
    • ”הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים“ (שיר השירים ז, פסוק יד)
    • ”לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו ועמו משוי ג' חמורים אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים (בבלי, מסכת שבתדף קכז, עמוד ב)
  2. מעדן, דבר מתיקה (ממתק).

גיזרוןעריכה

  • ישנה מילה מקבילה בארמית. למשל, בתרגום יונתן על דברים ל"ג, י"ג שלעיל: "...בְּרִיכָא תֶהֱוֵי מִן קֳדָם יְיָ אַרְעֵיהּ דְיוֹסֵף מִטוּב שְׁמַיָא תְּהֵי עַבְדָא מַגְדִין...".
  • שורש מקביל בערבית: مجد (מג'ד), שמשמעו פאר.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה