מגד

תוכן עניינים

מֶתֶק, טוּב.
- ”וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת יְהֹוָה אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים; וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם; וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה...“ (דברים לג, פסוקים יג – טז)
- ”הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים“ (שיר השירים ז, פסוק יד)
- ”לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו ועמו משוי ג' חמורים אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים“ (בבלי, מסכת שבת – דף קכז, עמוד ב)
מעדן, דבר מתיקה (ממתק).

ישנה מילה מקבילה בארמית. למשל, בתרגום יונתן על דברים ל"ג, י"ג שלעיל: "...בְּרִיכָא תֶהֱוֵי מִן קֳדָם יְיָ אַרְעֵיהּ דְיוֹסֵף מִטוּב שְׁמַיָא תְּהֵי עַבְדָא מַגְדִין...".
שורש מקביל בערבית: مجد (מג'ד), שמשמעו פאר.