ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מגד
הגייה *
me ged
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
מ־ג־ד
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
ר׳ מְגָדִים
מֶתֶק, טוּב.
”וּלְיוֹסֵף אָמַר מְבֹרֶכֶת יְהֹוָה אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים; וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם; וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה...“ (דברים לג , פסוקים יג – טז )
”הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים“ (שיר השירים ז , פסוק יד )
”לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו ועמו משוי ג' חמורים אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים “ (בבלי, מסכת שבת – דף קכז, עמוד ב )
מעדן , דבר מתיקה (ממתק ).
ישנה מילה מקבילה בארמית. למשל, בתרגום יונתן על דברים ל"ג, י"ג שלעיל: "...בְּרִיכָא תֶהֱוֵי מִן קֳדָם יְיָ אַרְעֵיהּ דְיוֹסֵף מִטוּב שְׁמַיָא תְּהֵי עַבְדָא מַגְדִין...".
שורש מקביל בערבית: مجد (מג'ד), שמשמעו פאר.