מאבן חי

מְאֻבָּן חַי

דג ריאות דרום־אמריקאי הוא המין החי היחידי במשפחתו על כן נחשב למאובן חי על פי הגדרה 1

סרטני פרסת הסוס הם משפחה ממנה נמצאו מאובנים בני 450 מיליון שנה, ועל כן המינים במשפחה נחשבים למאובנים חיים על פי הגדרה 2

אורגניזם הקיים בימינו וכמעט שלא השתנה מתקופות גאולוגיות קודמות, ואשר הקבוצה הטקסונומית שאליה הוא משתייך נכחדה.
כל מין חי אשר שמר על דמיון האנטומים רב לקרובי משפחה פרהיסטוריים שנמצאו מהם מאובנים.

	...All fresh-water basins, taken together, make a small area compared with that of the sea or of the land; and, consequently, the competition between fresh-water productions will have been less severe than elsewhere; new forms will have been more slowly formed, and old forms more slowly exterminated. And it is in fresh water that we find seven genera of Ganoid fishes, remnants of a once preponderant order: and in fresh water we find some of the most anomalous forms now known in the world, as the Ornithorhynchus and Lepidosiren, which, like fossils, connect to a certain extent orders now widely separated in the natural scale. These anomalous forms may almost be called living fossils; they have endured to the present day, from having inhabited a confined area, and from having thus been exposed to less severe competition. ^[1]

ערך בוויקיפדיה: מאובן חי

השורש ח־י־ה הוא שורש מורכב הניטה בחלק מזמן העבר ובזמן הבינוני של בניין קל לפי גזרת ע"ע, וביתר הנטייה ניטה לפי גזרת נל"י/ה.

בבניין קל, המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
בבניין הפעיל, הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל.
בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב, פסוק יח), ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז, פסוק ה), ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג, פסוק יב) וכדומה.