לִחֵךְ

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ליחך
שורש וגזרה ל־ח־ך
בניין פִּעֵל


  1. לשון המקרא אכל בעזרת הלשון או ליקק בלשונו. אכל בלי תועלת. אכל וכלה עד תום.
    • ”עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה“ (במדבר כב, פסוק ד)
    • ”וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ (ישעיהו מט, פסוק כג)
    • יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ“ (מיכה ז, פסוק יז)
  2. לשון המקרא בהשאלה: האש ששרפה דבר שלא היה למאכולת אש. שאינו מזין את האש.
    • ”וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה (מלכים א׳ יח, פסוק לח)
    • ”באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם - ולא השגיחו עליה, באה אש מן השמים ולחכה אש בספסליהם - ולא השגיחו עליה“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף קד, עמוד ב)
    • ”לאתויי ליחכה נירו וסכסכה אבניו. (לרבות אש שליחכה אדמת השדה וסכסכה את האבנים)“ (בבלי, מסכת בבא קמאדף ו, עמוד א)
  3. [עממי] נגיעה עדינה של גלי ים, אש וכדומה.
    • הוא שט בסירתו בנחת כשהגלים מלחכים את ירכותיה.

גיזרון

עריכה
  • מילה מקראית. בארמית מילה מקבילה ל לק לקק. דוגמה ”וילקו וּלְחָכוּ כַלְבַּיָא יַת דְמֵיהּ“ (אונקלוס על מלכים א׳ כבפסוק )

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה
  • לחוך
  • לֻחַךְ (צורת הסביל)

מילים נרדפות

עריכה

לֶחֶךְ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ח־ך
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. עברית חדשה משפחת צמחים

גיזרון

עריכה
  • רבים מהמינים חביבים על הצאן והבקר הרועים ומכאן נגזר השם.

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: לחכיים