| ניתוח דקדוקי – פועל
|
| כתיב מלא |
ליחך
|
| שורש וגזרה |
ל־ח־ך
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- לשון המקרא אכל בעזרת הלשון או ליקק בלשונו. אכל בלי תועלת. אכל וכלה עד תום.
- ”עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה“ (במדבר כב, פסוק ד)
- ”וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ“ (ישעיהו מט, פסוק כג)
- ”יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ“ (מיכה ז, פסוק יז)
- לשון המקרא בהשאלה: האש ששרפה דבר שלא היה למאכולת אש. שאינו מזין את האש.
- ”וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה“ (מלכים א׳ יח, פסוק לח)
- ”באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם - ולא השגיחו עליה, באה אש מן השמים ולחכה אש בספסליהם - ולא השגיחו עליה“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף קד, עמוד ב)
- ”לאתויי ליחכה נירו וסכסכה אבניו. (לרבות אש שליחכה אדמת השדה וסכסכה את האבנים)“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף ו, עמוד א)
- [עממי] נגיעה עדינה של גלי ים, אש וכדומה.
- הוא שט בסירתו בנחת כשהגלים מלחכים את ירכותיה.
- מילה מקראית. בארמית מילה מקבילה ל לק לקק. דוגמה ”וילקו וּלְחָכוּ כַלְבַּיָא יַת דְמֵיהּ“ (אונקלוס על מלכים א׳ כב – פסוק )
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ל־ח־ך
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
|
- עברית חדשה משפחת צמחים
- רבים מהמינים חביבים על הצאן והבקר הרועים ומכאן נגזר השם.
ערך בוויקיפדיה: לחכיים