לול

לוּל א

תרנגולות בלול (1)

פעוט בלול (2)

לשון חז"ל ביתן, לרוב בצורת כלוב מגודר, לגידול תרנגולות למאכל או לביצים.
- ”ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן חיבים במזוזה.“ (בבלי, מסכת יומא – דף יא, עמוד א)
- ”העושה נקב בלול של תרנגולים“ (בבלי, מסכת שבת – דף קב, עמוד ב)
- "איך מן הלול / של כפר מל"ל / ניסה לגנוב אפרוח" (המגזימנים, מאת עוזי חיטמן)
- זה היה ביתי עם גינה ולול היה ביתי היה שלך, היה שלי, היה שלנו עם שחר יגורו בו זרים זה היה ביתי, מני בגר
עברית חדשה בהשאלה: מתקן מיטלטל מגודר בארבע קירותיו לתינוקות שעדיין אינם יכולים ללכת.

רש"י על יומא יא א: ולולין - מקום גידול התרנגולין.
בלקט פירושי גאונים למילים קשות בתלמוד תיבת 'לול' מפורשת: "ארובה של הבית שעולין לה לגג" (לול, סוכה ד').

ערך בוויקיפדיה: לול

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לולים

לשון המקרא מדרגות לולייניות למעבר מקומה לקומה בבית.
- ”פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה אֶל-כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל-הַתִּיכֹנָה וּמִן-הַתִּיכֹנָה אֶל-הַשְּׁלִשִׁים“ (מלכים א׳ ו, פסוק ח)