אוגריתית בתן 𐎁𐎚𐎐 , אכדית "בִּיתַנֻ" בהוראת - 'פנים-הבית'. [1] המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא, כולן באסתר: ”גִּנַּת הַבִּיתָן “ (אסתר א, פסוק ה) יתכן שמבנה זה צורף למתחם העיקרי בארמון, ושימש מעין מבנה מישני במתחם, שלא למטרה העיקרית של המתחם.
פרסית עתיקה אפדנא 𐎠𐎱𐎭𐎠𐎴 כך כנראה היה קרוי "ביתן המלך" ממגילת אסתר, שהיה מבנה גדול ומרשים בגודל 110x110 מ'. המילה הפרסית קיבלה צורה עברית בחילופי עיצורים אופייניים (פ-ב, ד-ת), ואולי גם בהשפעת צליל המילה העברית "בית". מושאל לערבית, פַנדַן فدن בהוראת ארמון. ומשם נגזר إيوان אִwאַּן, בהוראת אכסדרה, פרוזדור, כניסה מקומרת, מרפסת . לשפה סורית-ארמית, אפדנא ܐܦܕܢܐ.
תיבת "ביתן" נדירה בספרות ימי הביניים ומופיעה רק כחלק מן הצירוף "גינת הביתן". וחידשוה בעת החדשה - מייסדי מדרשת האומנות "בצלאל" שבשנת 1912, כינו את איזור המכירות המעוצב בצורת חומה וצריח בסגנון 'ארמוני' -בשם 'ביתן'. אליעזר בן יהודה מפרש ביתן - ארמון. 'ביתן' מופיע במאגרי המונחים של ועד הלשון החל מסוף שנות השלושים, תחילה בהוראת 'קזינו'. במילון קליין, מופיעה תיבת "בֵּיְתָנִי"(בלעז 'הוֹמְפִיל') בהוראת - "אחד המשתוקק להשאר בין ד' אמותיו".
↑A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 248: btn
ערך בוויקיפדיה: פביליון