התאונן

הִתְאוֹנֵן

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	התאונן
שורש וגזרה	א־ו־ן
בניין	הִתְפַּעֵל

1. הִתְלוֹנֵן, הִבִּיעַ אִי-שְׂבִיעוּת רָצוֹן .

   • ”מתאונן עליו אלא אותו היום בלבד אלא תריץ הכי עד מתי הוא מתאונן עליו כל אותו היום...“ (בבלי, מסכת זבחים – דף ק, עמוד ב)
   • "נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה, ומתאונן עימו על צרתו..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מתנות עניים, פרק ז')
   • "פרת משה רבנו / בקול התאוננה, / שיש לה שם מאוד ארוך / והיא הרי קטנה." (פרת משה רבנו, מאת אפרים סידון)

2. לשון המקרא נָהַג מִנְהָגֵי אֵבֶל.

   • ”מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי, גֶּבֶר עַל חֲטָאָו“ (איכה ג, פסוק לט)

גיזרון

• השורש ניטה בבניין התפעל פעם אחת במקרא.
• שורש א-ו-ן מופיע כהלחם-שורשים מקראי בצורה: אֶשְׁתּוֹנָֽן (הלחם שורשים של : שנן+און) . ”כִּ֭י יִתְחַמֵּ֣ץ לְבָבִ֑י וְ֝כִלְיוֹתַ֗י אֶשְׁתּוֹנָֽן“ (תהלים עג, פסוק כא) כותב הפסוקים מכוֶון בדבריו לתקופה הקודרת שאפפה את נפשו, תקופה בה ליבו כמו והיה נתון בחמץ. בנוסף, מוסף הכותב כי מאורעות התקופה פילחו כחץ שנון(שורש:שנן) את כליותיו עד לכדי כאב או התאוננות (שורש: און).

באגדת כרת האוגריתית בה מתוארים הלכי רוחו של כרת בהפגשו עם אביו החולה, מצוי הפועל שנן שמשמעו ככל הנראה בכה,דמע ויתכן אף קונן. ציטוט: "...על אבה יערב יבכי וישנן, יתן גה בכי בחיכ אַבנ נושמח' בלמתכ נגלנ..." (אגדת כרת)- "...אל אביו יכנס יבכה וישנן יתן קולו בבכי בחייך אבינו נשמח באלמותך (אלמוות) נגילה נא..." (אגדת כרת,פירוש) - גם מפרשי האוגריתית התחבטו רבות בפירוש תיבת "ישנן", רוב החוקרים גזרו מן "שן" (ש-נ-ן) וחלקם האחר ראה בתיבת "ישנן" צורת שפעל של שורש א-נ-ן." .

נגזרות

• התאוננות

מילים נרדפות

למשמעות (1):

התלונן רטן

* התרעם נרגן הלין

למשמעות (2):

התאבל

רזח

ראו גם

למשמעות (1):

• תלונה

למשמעות (2):

• אֵבֶל
• און (ב')