כויה

כְּוִיָּה

כוויה

חבלה בגוף הנגרמת מחום עז, כימיקלים, קרינה, או זרם חשמלי; היא מלווה בכאב, אדמומיות בעור, שלפוחיות ועד לצריבת העור והותרת פצע פתוח.
- ”כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה.“ (שמות כא, פסוק כה)

מקרא. שם פעולה של הפועל כָּוָה.
השורש מופיע במספר שפות שמיות סורית-ארמית: (כַּוּי = נשרף, חריכה). ערבית: (كَوَى קַווֳה = חריכה ) אכדית: (קָוואֻ=להשרף).
יוונית-עתיקה, בצורת כּאו καίω במשמעות-לשרוף, להדליק.
בלשון מנדעית, ארמית יהודית, סורית, ובמגילות קומראן - "(שמש)א֗ ב֗הון כוייה ושלקה֗", במשמעות-"השמש בהה בם וחרכם"

ערך בוויקיפדיה: כוויה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כוויות