שַׁלְפּוּחִית

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלפוחית
הגייה* shalpukhit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ שַׁלְפּוּחִיּוֹת
 
שלפוחית אוויר
  1. קרום נפוח דמוי שק בגופם של בעלי חיים.
    • שלפוחית השתן הִנה איבר שרירי המאחסן את השתן שנוצר על־ידי הכליות.
    • מחלת ההרפס מתאפיינת בריכוז שלפוחיות על העור.
  2. לשון חז"ל רחם, האיבר בו גדל העובר.
  3. [מיושן] בלון נפוח.
    • ”בבית היה הירשילי שלפוחית נפוחה מלאה אויר, כובש את רוחו ויצרו לדברי הוללות; יצא לחוץ, פקעה השלפוחית, והירשילי נהפך לנער שובב שאין כדוגמתו ועשה כל מה שלבו חפץ – ידו בכל וזרועו נטויה על כל הנערים כגילו.“ (בעמק הבכא, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

עריכה
  1. מקור המילה בתלמוד: ”תניא נמי הכי: ריאה שנימוקה, וקרום שלה קיים, אפילו מחזקת רביעית - כשרה; ניטלה שלפוחית שלה – כשרה.“ (בבלי, מסכת חוליןדף מז, עמוד ב) ופירש"י "שלפוחית - קרום שהולד מונח בה ובלע"ז מרי"ץ". המילה הגיעה מהארמית: שִׁילְפּוּחָא. לדעת חוקרים אחדים (כדוגמת Jastrow), מקור המילה בשורש נ־פ־ח, והלמ"ד אינה מקורית.

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

1. קרום נפוח בחי:

2. רחם:

3. בלון:

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: שלפוחית