כורת
(הופנה מהדף כוורת)
כַּוֶּרֶת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כוורת |
הגייה* | kaveret |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | כ־ו־ר |
דרך תצורה | משקל קַטֶּלֶת |
נטיות | ר׳ כַּוָּרוֹת; כַּוֶּרֶת־, ר׳ כַּוְּרוֹת־ |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- לשון חז"ל כלי קיבול: סל קלוע, חרס או עץ שמיועד להחזיק נחיל דבורים. כוורת מודרנית עשויה ארגז עץ רבוע.
- ”כַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הֲרֵי הִיא כַקַּרְקַע, וְכוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוּזְבּוּל, וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּמְקוֹמָהּ, וְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בַּשַּׁבָּת חַיָּב.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק י, משנה ז)
- ”מָכַר אַשְׁפָּה, מָכַר זִבְלָהּ; מָכַר בּוֹר, מָכַר מֵימֵיו; מָכַר כַּוֶּרֶת, מָכַר דְּבוֹרִים; מָכַר שׁוֹבָךְ, מָכַר יוֹנִים.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה ג)
- ”אֵלּוּ מְבִיאִים וְחוֹצְצִים, הַשִּׁדָּה וְהַתֵּבָה וְהַמִּגְדָּל, כַּוֶּרֶת הַקַּשׁ, כַּוֶּרֶת הַקָּנִים, וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שׁוּלַיִם וְהֵן מַחֲזִיקִים אַרְבָּעִים סְאָה בַּלַּח שֶׁהֵם כּוֹרַיִם בַּיָּבֵשׁ.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ח, משנה א)
- בהשאלה: כלי או מתקן עשוי תאים תאים בדומה לחלת דבורים.
- מסוקי קרב מצוידים בכוורת רקטות.
- בהשאלה: מקום שיש בו פעילות רבה.
- ”בית המדרש היה אז ככוורת. רטינה, רשרוש, שריקה – נפסקים על ידי צחוק קל, על ידי קטטה לרגע, או אנחות, שבהן צערו של יהודי מבקש חופש ונשימה...“ (נפוליון מן הגטו, מאת נחום סוקולוב, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- המילה "כוורת" , חדרה לארמית בצורה:כוורתא (ܟܘܪܬܐ) סל כוורת דבורים. תיבה זו הגיעה לארמית משומרית עובר לאכדית בהגיית כּוּרֻ (𒄀𒆤𒈣) בהוראת מחצלת קנים קצרה, אוסף או גליל של קנים; דבר ארוג, סל [2].
- מופיעה גם בלשון חז"ל.
נגזרות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
כּוֹרֵת
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כורת |
הגייה* | koret |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כ־ר־ת |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ כּוֹרְתִים |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
גיזרון
עריכה- מקראי.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: woodcutter
ראו גם
עריכה
השורש כרת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סמוכין
עריכה- ↑ מאת,נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א,ב עמ'11
- ↑ ע"פ טור סיני הגיעה מפרסית, ובתקופת בית שני החלה נפוצה תיבה זו גם בקרב דוברי העברית [1]