יצקת

יַצֶּקֶת

מחבת העשויה מיצקת ברזל

עברית חדשה סגסוגת של ברזל עם 2–4 אחוזים של פחמן, הניתנת ליציקה לתוך תבנית בגלל נקודת ההיתוך שלה הנמוכה יחסית ודלילותה.^[1]
- "כִּי מִקוֹרוֹת שֶׁל אֹרֶן וְאַשׁוּחַ / וּמֵחַוְקֵי יַצֶקֶת וּפְּלָדָה, / בָּנוּ סְפִינַת שִׁחְרוּר וְהֵשִׁיקוּהַ [...]." (אדוארד בגריצקי, "טיל אולנשפיגל – מונולוג", 1979.)

מן י-צ-ק, יַצָק.
ועד הלשון העברית, מילון למונחי הטכניקה (תש"ו), 1946; האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי המכונית (תשט"ו), 1955.

סגסוגת ברזל מותכת

ערך בוויקיפדיה: יצקת

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יצקת

↑ אינג' י. כהן, טכנולוגיה של מתכת לכתה א'. משרד החינוך, המכון לאמצעי הוראה [אין שנה].

השורש י־צ־ק הוא שורש הניטֶּה בבניין הופעל לפי נטיית גזרת נפ"יו, יתר הנטייה נעשית לפי גזרת חפי"צ.

בבניין הפעיל, הנטייה נעשית גם על־פי גזרת נחי פ"יו, לפי זה: הוֹצִיק, תּוֹצִיקוּ, הוֹצֵקְנָה, לְהוֹצִיק, הוֹצַקְתֶּן וכדומה.
בבניין נפעל, הנטייה נעשית גם על־פי גזרת נפ"יו, לפי זה: נוֹצַק, לְהִוָּצֵק, הִוָּצְקִי, נוֹצָקוֹת, תִּוָּצַקְנָה וכדומה.