טרשים
לערך העוסק בטָרָשׁ סלנג; ראו טר"ש.
לערך העוסק בטַרְשִׂיִים; ראו טרסי.
טְרָשִׁים
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | trashim |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר רבוי |
שורש | ט־ר־שׁ |
דרך תצורה | משקל קְטָלִים |
נטיות |
- לשון חז"ל קרקע סלעית וקשה לחרישה וזריעה.
- ”ואם סיקל יוציא לים או לנהר או למקום הטרשים“ (תוספתא, מסכת בבא קמא – פרק ב, הלכה יב)
- ”ואין לך טרשים בכל ארץ ישראל יותר מבחברון“ (בבלי, מסכת סוטה – דף לד, עמוד ב)
גיזרון
עריכה- צורת יחיד טֶרֶש לא קיימת.
- ב[ארמית] הפועל טִרֵשׁ משמעו מקשה מהדק וסותם דוגמא: ”לא בחֲמִימֵי דכָּווצֵי ולא בקְרִירֵי דְמְטָרְשֵׁי אלא בפשורי“ (בבלי, מסכת חולין – דף מז, עמוד ב) ”דְּמַחְיֵיה (למטבע) בְּקוּרְנְסָא וְטַרְשֵׁיהּ“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף צח, עמוד א)
מידע נוסף
עריכהנגזרות
עריכהצירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ כלומר סתום. ראו ביאור הגר"א יו"ד קעג ס"ק ב לגבי שטר טרשא בשם הערוך