קוּרְנָס וגם קֻרְנָס
עריכה
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
קורנס
|
| הגייה* |
kurnas
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ קוּרְנָסִים
|
קורנס
- לשון חז"ל פטיש בעל ראש קהה משני צדיו.
- ”רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמַּכֶּה בַקֻּרְנָס עַל הַסַּדָּן בִּשְׁעַת מְלָאכָה, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִמְתַקֵּן מְלָאכָה.“ (משנה, מסכת שבת – פרק יב, משנה א)
- ”מַגְרֵפָה שֶׁנִּטְּלָה כַפָּהּ, טְמֵאָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְקֻרְנָס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה ד)
- נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים. ירושלים, האקדמיה ללשון העברית, תשע"ט. 171 עמ'.
