טוס
(הופנה מהדף טווס)
ערך זה עוסק בבעל חיים. לערך העוסק בפועל טוּס; ראו טס.
טַוָּס
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | טווס |
הגייה* | tavas |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ט־ו־ס |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ טַוָּסִים |
בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. |
- מין עוף ססגוני; בעיקר בנוצות זנב הזכר, שאורכן כמטר ועליהן דוגמת עיניים.
- ”תרנגול טוס ופסיוני - כלאיים זה בזה“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף נה, עמוד א)
- "בוא וראה, הטווס הזה, שלש מאות ששים וששה מיני צבעונים יש בו. ומהיכן הוא נוצר? מתוך טיפה של לובן נוצר." (מדרש תנחומא תזריע ב)
- [סלנג] מי שנוהג להתפאר ולהבליט את עצמו
גיזרון
עריכה- ארמית-בבלית: טושׂ (גסניוס) . מופיע בתלמוד: 'טיס' [1] . געז: טָוֹס ערבית طَاوُوس בהגיית: טָאווּס, Ṭāwūs.
- יוונית: ταώς . ולארמית סורית: ܛܰܘܣܳܐ טוסא. ערבית: וולגטה, בהגיית - פָּוָוס" , מאוחר יותר בלטינית - (פּוו ; pavo). בהשראת הלטינית, רד"ק,רלב"ג, ורש"י גוזרים מ"פָּאוָון" את הטווס - "וטווס הוא העוף הנקרא בלע"ז - "פאוון" (רד"ק מלכים א י 2)
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: טווס |
טקסונומיה בוויקימינים: Pavo |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טווסים |
סמוכין
עריכה- ↑ א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ג' (תרצ"ו). "טָוֹס" עמ'284