טוה

טָוָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	טווה
שורש וגזרה	ט־ו־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

לשון המקרא שזר ופתל סיבים ויצר מהם חוט.
- ”וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים“ (שמות לה, פסוק כו)
- שיעור המלבן והמנפץ הצובע הטווה כמלא רוחב הסיט כפול
- העכביש טווה את קוריו.

גיזרון

מן המקרא

צירופים

נגזרות

תרגום

אנגלית: spin‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: טויה

השורש טוה

השורש ט־ו־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

ט־ו־ה	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	טָוָה	טוֹוֶה (ב׳ פעוּל: טָווּי)	יִטְוֶה	טְוֵה	לִטְווֹת
נִפְעַל	נִטְוָה	נִטְוֶה	יִטָּוֶה	הִטָּוֶה	לְהִטָּווֹת
הִפְעִיל	-אין-
הֻפְעַל	-אין-			-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-
פֻּעַל	-אין-			-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-

מקור: https://he.wiktionary.org/w/index.php?title=טוה&oldid=484082