חנקן
חַנְקָן
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חנקן |
הגייה* | khankan |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־נ־ק |
דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
נטיות |
- עברית חדשה יסוד כימי גזי, סמלו בטבלה המחזורית הוא N, ומספרו האטומי 7. החנקן מרכיב חיוני בגוף בעלי החיים.
- "אויר הנשימה שני מיני אויר מעורבים בו: החנקן והחמצן." ("הצבי", כדור הפורח באויר, 29 במאי 1886, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- פרט ממשפחה של ציפורי־שיר קטנות, מקורו מכופף והוא ניזון ממזון חי שאותו הוא משפד על עצמים בולטים בשטח.
גיזרון
עריכה- מחידושי יחיאל מיכל פינס. תרגום שאילה מיוונית: azoto) άζωτο); מתחילית -a-) ἀ) לשלילה עם הבסיס zōḗ) ζωή) – חיים; מונח שנטבע ע"י אנטון לבואזיה, שכן זהו הגז באוויר שאדיש לבעירה. אליעזר בן־יהודה העניק לגז את השם "אב־חנק", אך הוא לא נקלט.
- ועד הלשון העברית, מונחי כימיה, תרפ"ח (1928).
תרגום
עריכה יסוד כימי גזי
|
ציפור שיר
- אנגלית: shrike
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חנקן |
טקסונומיה בוויקימינים: Lanius |