חרטה
(הופנה מהדף חארטה)
חֲרָטָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרטה |
| הגייה* | charata |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־ר־ט |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | ר׳ חֲרָטוֹת |
- לשון חז"ל צער הנובע מקבלת החלטה כביכול מוטעית, או ביצוע מעשה כביכול שגוי, אשר בדיעבד היו מתבצעים אחרת.
- ”ירד ר"ג מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו רבן גמליאל סבר פותחין בחרטה.“ (בבלי, מסכת נדרים – דף עז, עמוד ב)
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חרטה |
 ציטוטים בוויקיציטוט: חרטה |
חַרְטָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרטה |
| הגייה* | charta |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־ר־ט |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | |
- [סלנג] שטויות, דברים חסרי ערך.
- כל העבודות המזדמנות שיצא לי לעבוד בהן היו סתם חרטה.
- [סלנג] ביצוע רשלני.
- אתה קורא ליצירה הזאת אמנות? לי זה נראה כמו חרטה.
מקור
עריכה- השוו ערבית אִִסתַחְרֲטַה اِسْتَخْرَطَ בהוראת להגזים-בבכי.
- מערבית: ח'רט = שקר, התרברבות