זעף

זָעַף

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	זעף
שורש וגזרה	ז־ע־ף
בניין	פָּעַל (קַל)

חש מורת רוח כזו המובעת בפנים עצבים ורוגזים
- ”וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים.“ (בראשית מ, פסוק ו)
- ”אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ; וְעַל-יְהוָה יִזְעַף לִבּוֹ.“ (משלי יט, פסוק ג)
- ”...לָמָּה יִרְאֶה אֶת-פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים מִן-הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם וְחִיַּבְתֶּם אֶת-רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ?“ (דניאל א, פסוק י)
- ”וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם-הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ...“ (דברי הימים ב׳ כו, פסוק יט)

גיזרון

מילה מקראית

פרשנים מפרשים

יש מי שהציע שהמילה מורכבת מהצירוף, "זע הפה".^[1]

צירופים

סר וזעף

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

אנגלית: frustrated‏‏‏‏ to be
ספרדית: excandecer‏, exacerbar‏, enfurecer

ראו גם

הזעיף

זַעַף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זעף
הגייה^*	zaaf
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ז־ע־ף
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות

לשון המקרא כעס
- ”וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת-הוֹד קוֹלוֹ וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד.“ (ישעיהו ל, פסוק ל)
- ”נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ וּכְטַל עַל-עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ.“ (משלי יט, פסוק יב)
- ”וַיִּכְעַס אָסָא אֶל-הָרֹאֶה וַיִּתְּנֵהוּ בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת כִּי-בְזַעַף עִמּוֹ עַל-זֹאת וַיְרַצֵּץ אָסָא מִן-הָעָם בָּעֵת הַהִיא.“ (דברי הימים ב׳ טז, פסוק י)
- ”וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם-הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ...“ (דברי הימים ב׳ כו, פסוק יט)
בהשאלה: בעיקר בהקשר למזג אויר: סערה
- ”וַיִּשְׂאוּ אֶת-יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל-הַיָּם וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ.“ (יונה א, פסוק טו)
- ”הִתְחִילוּ לֵירֵד בְּזַעַף; אָמַר, לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, אֶלָּא גִּשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ג, משנה ח)