זח

זָח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	זח
שורש וגזרה	ז־ו־ח
בניין	פָּעַל (קַל)

לשון המקרא זז וניתק ממקום שהיה.
- ”וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מטבעתו [מִטַּבְּעֹתָיו] אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד“ (שמות כח, פסוק כח).

גיזרון

המילה מופיעה פעמיים במקרא.
לדעת רש"י השורש ערבי. לדעת הרמב"ן יזח כמו יסח.
בארמית שומרונית - זוח בהוראת תנועה, תזוזה ראו - "די יזוחון עינהון מן מקדשה" בהוראת לא יזיזו מבטם מן הקודש. בבנין אפעל, בצורת הזה בהוראת - זרק, הטיל. בבנין אתפעל השומרוני, "אחזו" בהוראת סקל.

צירופים

זחה דעתו

נגזרות

מילים נרדפות

ניגודים

נצמד

תרגום

אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

הסחה

מקור: https://he.wiktionary.org/w/index.php?title=זח&oldid=437718