ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאזח
שורש וגזרהז־ו־ח
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא זז וניתק ממקום שהיה.
    • ”וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מטבעתו [מִטַּבְּעֹתָיו] אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד“ (שמות כח, פסוק כח).

גיזרון

עריכה
  • המילה מופיעה פעמיים במקרא.
  • לדעת רש"י השורש ערבי. לדעת הרמב"ן יזח כמו יסח.
  • בארמית שומרונית - זוח בהוראת תנועה, תזוזה ראו - "די יזוחון עינהון מן מקדשה" בהוראת לא יזיזו מבטם מן הקודש. בבנין אפעל, בצורת הזה בהוראת - זרק, הטיל. בבנין אתפעל השומרוני, "אחזו" בהוראת סקל.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

ראו גם

עריכה