הַסָּחָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הסחה
הגייה* hasakha
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ס־ח
דרך תצורה משקל הַקְטָלָה
נטיות ר׳ הַסָּחוֹת נס׳ הַסָּחַת־
  1. הסרה, הטיית דבר ממקומו אל מקום אחר.
    • השתדל להיות מרוכז וקשוב בשיעור, המנע מכל הסחה של המחשבה.

גיזרון

עריכה
  • בלשון חז"ל. (בדר"כ בצירוף) מן הסיח הסחה השורש גם בתנ"ך נסח "וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (דברים כח) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח" (מלכים ב י"א) . "בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה' וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה" (משלי טו כה)
  • השורש קרוב לשורש הזחה במקרא משמעו הסרה מן המקום.(רמב"ן שמות כח)

צירופים

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

מידע נוסף

עריכה

משמעותו המדוייקת של השורש הוא סילוק (פירוק, עקירה-בלשון הפרשנים). הביטוי בחז"ל הסחת דעת מתאים. הביטוי המחודש הסחה לאדום אינו מדויק והיה נכון יותר הסטה לאדום.

ראו גם

עריכה