| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
הסחה
|
| הגייה* |
hasakha
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
נ־ס־ח
|
| דרך תצורה |
משקל הַקְטָלָה
|
| נטיות |
ר׳ הַסָּחוֹת נס׳ הַסָּחַת־
|
- הסרה, הטיית דבר ממקומו אל מקום אחר.
- השתדל להיות מרוכז וקשוב בשיעור, המנע מכל הסחה של המחשבה.
- בלשון חז"ל. (בדר"כ בצירוף) מן הסיח הסחה השורש גם בתנ"ך נסח "וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (דברים כח) "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח" (מלכים ב י"א) . "בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה' וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה" (משלי טו כה)
- השורש קרוב לשורש הזחה במקרא משמעו הסרה מן המקום.(רמב"ן שמות כח)
משמעותו המדוייקת של השורש הוא סילוק (פירוק, עקירה-בלשון הפרשנים). הביטוי בחז"ל הסחת דעת מתאים. הביטוי המחודש הסחה לאדום אינו מדויק והיה נכון יותר הסטה לאדום.
